שיקולים בהגשת תביעה להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין
מאת:עו"ד דביר טייטלבאום
בשנת 2017 יצאה בשורה מביהמ"ש העליון – פסק דין תקדימי שינה את ההלכה הקיימת עד לאותה העת והעביר את נטל הנשיאה במזונות הילדים מכתפי האב להורים, שניהם. פסק הדין קובע כי הורים לילדים בגילאי 6-15, חבים שניהם באופן שווה במזונות ילדיהם, כאשר הסכומים שישולמו ע"י כל אחד מההורים ייקבעו על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, תוך התחשבות בזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים ונסיבות המקרה.
בתי המשפט העניקו פרשנות לפסק הדין וקבעו שהעקרונות החדשים בפסיקת דמי המזונות חלים גם במקרים בהם חלוקת זמני השהות בין ההורים אינה שוויונית.
המשמעות העיקרית של הדברים היא הפחתה משמעותית בדמי המזונות הנפסקים לאבות ואף ביטול החיוב כליל במקרים של זמני שהות שוויוניים, בנוסף, לראשונה, דמי המזונות הנפסקים ייקבעו גם לאור בחינת היכולת הכלכלית של שני ההורים, כולל רכושם.
הרציונל מאחורי פסק הדין הוא ההבנה כי העלויות הקיימות לאב אשר מכלכל את ילדיו בזמני השהות עמו צריכות להיות מנוכות מסכום המזונות שתקבל האם בעבור הילדים וכן כי יש ליתן את הדעת גם למצבה הכלכלי של האם בעת פסיקת מזונות.
מעבר לכך, ייתכן וגם דעת ה הקהל עושה את שלה, כאשר בשנים האחרונות נחשפנו ולפסיקה שבה קודם עקרון השוויון בין המינים גם בחבות במזונות כלפי ילדים.
בעקבות ההלכה החדשה, אבות רבים פונים לבתי המשפט ומגישים עתירות להפחתה ואף לביטול של תשלומי המזונות שנקבעו הן בפסקי דין והן בהסכמי גירושין.
האם הגשת תביעה וניהול הליך משפטי להפחתת דמי מזונות הינה כדאית?
הכלל הוא כי מזונות שנקבעים, אינם סופיים ואם חל שינוי נסיבות מהותי, היורד לשורשו של עניין, ניתן לעתור לשינוי פסיקת המזונות שנקבעו.
בתי המשפט נחלקו בדעותיהם האם ההלכה החדשה הינה בבחינת אותו שינוי נסיבות מהותי הנדרש להפחתת מזונות. האם שיקולי הצדק מאפשרים לייצר שני סוגי אבות, אב אחד המחויב לשלם בהתאם לדין הישן, בעוד שאב אחר יחויב בתשלום מזונות נמוך באופן משמעותי ובמקרים בהם המשמורת שווה אף יכול ולא ישלם מזונות כלל בהתאם להלכה החדשה.
נראה שבתי המשפט מצאו דרך ביניים להלך בה – הגישה כיום היא, שאומנם ההלכה החדשה לא תהווה לבדה שינוי נסיבות מהותי אשר יצדיק הפחתת מזונות, אך היא מאפשרת לבתי המשפט להתערב ביתר קלות בדמי המזונות שנפסקו בעבר. לכן, נדמה שהסיכוי להפחתת מזונות שנקבעו בפסק דין, לאחר ניהול הליך בו בחן בית המשפט את מכלול הנסיבות של המשפחה הנדונה בפניו, הנו גבוה באופן יחסי לאור ההלכה החדשה.
ומה לעניין מזונות שנקבעו בהסכם גירושין?
האם דין מזונות שנפסקו בפסק דין זהה לדין מזונות שאושרו במסגרת הסכם גירושין?
נראה שהתשובה לכך היא שלילית. הסכם גירושין הינו חוזה מסוג מיוחד, רגיש שברגישים, הן מכיוון שנכרת בנסיבות מיוחדות של פרידה בין בני זוג, והן משום שהוא הסכם הצופה פני עתיד שבמסגרתו ההנחה היא, כי החיים דינמיים ועתירים בשינויים, בפרמטרים של המשאבים הכלכליים של ההורים, הצרכים של הילדים עם התבגרותם ושינויים בנסיבות החיים בכלל.
הסכם גירושין כולל ויתורים ואיזונים רכושיים בין הצדדים, אך צופה מהצד, וגם שופט הדן באישור הסכם הגירושין, לא תמיד מודע למכלול הנתונים והנסיבות הרלבנטיות.
ישנה ציפייה לגיטימית של הצדדים כי ההסכם, לאחר שיאושר בבית המשפט, יביא לסיום מכלול המחלוקות ביניהם ובין היתר סוגיית מזונות ילדיהם – סוגיה שאינה עומדת לבדה, אלא מושפעת מההסדר הרכושי כולו הקבוע בהסכם. משכך, ההתערבות השיפוטית תיעשה בזהירות.
בעתירה להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין, בתי המשפט אימצו גישה של מבחן דו שלבי: תחילה, ייבחן שינוי הנסיבות המהותי, בעקבותיו התבקש השינוי בשיעור המזונות. גם כאן, שינוי הנסיבות ייבחן באופן פחות קפדני, אך יושם דגש על ניקיון כפיו של התובע ותום ליבו. רק אם יוכח, כי יש בשינוי הנסיבות להצדיק שינוי בשיעור המזונות, ביהמ"ש יוסיף ויבחן, לצורך קביעת גובה המזונות, גם את הפרמטרים בהתאם להלכה החדשה.
מכאן, שלא די בכך שתובע הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם ינפנף בהלכה החדשה – עליו להוכיח שינוי נסיבות מהותי, שהתחולל בעולם המעשה ולא ניתן היה לצפות אותו בהסכם הגירושין. יש לקחת בחשבון שביהמ"ש יבחן את מכלול השינויים, הן לטובה והן לרעה, אצל התובע ואצל ההורה האחר. טרם הגשת תביעה יש לשקול היטב את סיכויי התביעה, גילאי הילדים וכן עלויות ההליך המשפטי. לעיתים קרובות, שכר הטרחה לעו"ד (שיש לשלמו מיידית) דומה בעלותו לשקלול הסופי של הפחתת המזונות המבוקשת לאורך זמן.
דביר טייטלבאום היא עורכת דין במשרד נאוה פרס המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה.
