ירושה על פי דין

חוק הירושה קובע כי במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. יורשיו של אדם וחלקיהם בעיזבונו נקבעים על פי החוק כלומר, ירושה על פי דין, אלא אם אדם ערך צוואה, בה קבע את יורשיו ואת חלקם בעזבונו. חשוב להדגיש, כי לפי הדין הישראלי לכל אדם חופש מוחלט לקבוע מי יירש את עזבונו. לצורך ההצהרה, על היורשים על פי דין או על פי צוואה יש להגיש לרשם הירושה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, לפי העניין. במקרים של מחלוקת, יועבר הדיון בבקשות הנ"ל לבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר מוסמכים בתי הדין הדתיים הרלבנטיים לדון בענייני ירושה (ליתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולקבוע זכויות למזונות מן העיזבון, כפי שיפורט להלן).

מומלץ להתייעץ עם עורך דין באשר לערכאה המתאימה בעניין זה.

יורשים על פי דין– על פי הדין, יורשיו של אדם הינם מי שהיה במות המוריש בן זוגו וכן ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם.

זכויות הירושה של כל אחד מן היורשים המנויים לעיל, אם בכלל, וחלקו של כל אחד מהם בעיזבון תלוי בקרבתו למנוח בהתאם לסדר העדיפויות הקבוע בחוק וכן בקיומם או בהיעדרם של יורשים אחרים. כך למשל נקבע, כי זכותו של בן זוגו של המוריש לרשת הינה למחצית מן העיזבון אם המוריש הניח אחריו ילדים או צאצאיהם או הורים. אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים יירש בן הזוג שני שליש מן העיזבון ובתנאים מסוימים אף את כל חלקו של המוריש בדירה בה גר עם המוריש. אם לא הניח המוריש קרובים למעט בן הזוג, יורש בן הזוג את העיזבון כולו וכך הלאה לגבי יתר היורשים. בהקשר זה חשוב לציין, כי יורש על פי דין אינו מחויב לקבל את חלקו בעיזבון ובאפשרותו להסתלק מחלקו בעיזבון.

החוק השווה בין זכויות הירושה של בן הזוג הנשוי הנותר בחיים לזכויות הירושה של "ידוע/ה בציבור" שחי עם המנוח/ה חיי משפחה במשק בית משותף ללא נישואין ובעת מות המנוח לא היה אף אחד מהם נשוי לאחר (ר' גם זכויות בירושה בין ידועים בציבור).