מזונות ילדים

בטרם נסביר את מהותה של חובת תשלום המזונות, על מי היא מוטלת ומכח מה, ברצוננו ליידע אותך כי פסיקת המזונות נעשית תוך בחינה של כל מקרה לגופו ונסיבותיו הספציפיות, כגון: מספר הילדים במשפחה שעניינה נדון; גילאי הילדים; צרכיהם של הילדים (האם ישנם צרכים מיוחדים) וכיוצ"ב.

בית המשפט העליון קבע, כי הסמכות לדון במזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ובעניין זה אין סמכות מקבילה לבית הדין הרבני. אך בפועל, בשנים האחרונות, בית הדין הרבני מכרסם בהלכה זו ומחיל על עצמו את הסמכות לדון במזונות ילדים שנכרכו לתביעת גירושין.

בנושא המזונות קיימת הבחנה בין מזונות לילדים עד גיל 6 ומזונות לילדים מגיל 6 ומעלה.

בהתאם למשפט העברי, מזונות ילדים עד גיל 6 חלים על האב באופן בלעדי. לעומת זאת מגיל 6 של הילד, בהתאם לעקרון השוויון בין המינים, המוחל כיום גם בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה בעניין מזונות קטינים ובהתאם לדיני היושר של המשפט העברי, הגישה היא שונה. המגמה היום בפסיקת המזונות הינה עריכת איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות (לרבות הכנסות האישה) ומצבו הכלכלי-רכושי של כל אחד מההורים ובהתחשב בחלוקת זמני השהות בפועל, זאת מול כלל הצרכים של גידול הילדים וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות.

שיקול הדעת השיפוטי בפסיקת מזונות הילדים, מושתת על פרמטרים שונים, שכל אחד מהשופטים מייחס להם משקל שונה. מכאן, שלמעשה לא ניתן לנקוב בסכום מזונות כתחזית ודאית.

חשוב להבין כי תביעת מזונות היא תביעה כספית שיש להוכיח ככל תביעה אחרת. כדי לאפשר לבית המשפט לקבוע סכום התואם את יכולת הצדדים יש להקפיד להביא בפניו ראיות וממצאים ברורים. בהעדר הוכחות, סכום המזונות שייקבע נתון לשיקול דעת שיפוטי.

מזונות לילדים עד גיל 6 מתחלקים בפסיקה לצרכים הכרחיים וצרכים מדין צדקה– צרכים הכרחיים הינם הצרכים הבסיסיים והמינימליים ביותר, אשר קיומו הממשי של הקטין תלוי בהם. צרכים הכרחיים אמורים להיות שווים לעשיר ולעני, אינם נקבעים על פי יכולתו הכלכלית של האב ואינם נדרשים להוכחה.

המגמה הרווחת בפסיקה מבחינה בין צרכים הכרחיים לצרכים מעבר לכך (שהם מדין צדקה), תוך צמצום רכיבי הצריכה ההכרחיים עד למינימום והפניית יתר רכיבי הצריכה לעבר דיני הצדקה המטילים את החובה לסיפוקם על האב והאם באופן יחסי להכנסותיהם במטרה לספק לילדים רמת חיים נאותה אליה הורגלו טרם הפירוד. יודגש, כי הקביעה אילו רכיבי צריכה יש לשייך למעגל של צרכים הכרחיים ואילו רכיבי צריכה יש לנייד למעגל של דיני צדקה, נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט היושב בדין ובהתאם לנסיבות המקרה הספציפי המובא בפניו. המגמה בפסיקה, הינה לאזן בחלוקת הנטל של דמי המזונות באופן כזה שמהכנסותיו של האב מופחת הסכום שחויב לשלם במסגרת חובתו האבסולוטית לשאת במזונות ההכרחיים, כאשר את יתרת הכנסותיו של האב מאזנים אל מול הכנסותיה של האם לצורך חלוקת הנטל- באופן יחסי- בסיפוק המזונות שמעבר למזונות ההכרחיים.

כיצד נקבעים הצרכים ההכרחיים? קביעת הצרכים הכרחיים תיעשה בשני שלבים:

בשלב הראשון– צרכיו הכלליים של הקטין המשותפים לכלל הקטינים, ללא קשר למצב הכלכלי של המשפחה  ואשר אין צורך בראיות מפורטות כדי להוכיחם. שיעור הצרכים הללו הוגדר בפסיקת בית המשפט המחוזי בין 1200-1600 ₪, לא כולל חיוב במדור והוצאות המדור וללא הוצאות חינוך (גן ילדים, מעון וכיוצ"ב) ובריאות.

בשלב השני– ייבחנו צרכיו הספציפיים של הקטין והוצאותיו המיוחדות כגון: טיפול פסיכולוגי, טיפול בלקויות למידה או לקויות אחרות, צורך באבחונים וכיוצ"ב צרכים המיוחדים לאותו קטין.

ניתן לסכם ולומר, כי צרכים של מזון, ביגוד, הנעלה, מדור, הוצאות בית והוצאות רפואיות הינם בגדר צרכים הכרחיים לקיום הקטין.מנגד, הוצאות בגין חופשה, בילויים, צעצועים, דמי כיס, חוגים וכיוצא בזה, אינן בגדר צרכים הכרחיים לקיומו של הקטין.

סוגיית המדור מתחת לגיל 6: ההוצאות בגין מדור (שכר דירה) והחזקתו הינן בגדר צרכים הכרחיים ולכן יחולו על האב. שיעור החיוב משתנה על פי מספר הילדים. על פי הלכה הפסוקה, חלקו של קטין בהוצאות מדור הוא שיעור של 33%. בגין שני קטינים נפסק מדור בשיעור של 40% ובעבור שלושה קטינים עומד חיוב האב בהשתתפותו במדור בשיעור של 50%. עוד נפסק, כי חלוקת זמני שהות תפחית את הוצאות המדור, שכן האב נושא בהוצאות הקטינים כשהם בביתו.יצוין, כי החיוב בגין המדור והחזקתו הינו בנוסף למזונות ההכרחיים.

הפסיקה הקנתה לבתי המשפט שיקול דעת רחב גם באשר לשיעור פסיקת המדור, על פי הנסיבות הספציפיות של כל מקרה. ההלכה בנוגע לתשלומי משכנתא קובעת, כי תשלומי המשכנתא הינם בגדר חיוב הוני החל במערכת היחסים הממונית שבין הבעל לאישה, ואינם בגדר מזונות. יחד עם זאת, המשך תשלום המשכנתא הוא אמצעי להבטחת המדור, ובית המשפט רשאי לכלול נתון זה בין חישוביו לצורך קביעת דמי המדור, ולחייב את האב לשאת בהחזר החודשי של המשכנתא במסגרת חיובו לשאת במדור הקטינים, במידה וגובה ההחזר החודשי משקף עלות של שכר דירה ראוי.

דמי טיפול– דמי טיפול מהווים חלק ממזונותיו של קטין עד גיל 6 ומוענקים כדמי שיפוי חודשיים לאישה אשר בפועל, נדרשת להשקיע את מרבית זמנה בגידול  הילדים. דמי הטיפול  כלולים בחובתו של האב לזון את ילדיו. דמי הטיפול משתנים בהתאם לגיל הילדים, ככל שהילד צעיר יותר, הזמן הנדרש לטיפול בו רב יותר, לכן בפסיקת בתי המשפט נהוג לקבוע את החיוב בדמי טיפול באופן מדורג. פסיקת דמי הטיפול לאם המשמורנית, תחול גם אם האם מעסיקה מטפלת בשכר לטיפול בקטין. ההצדקה למתן דמי טיפול היא שטיפול בילדים קטינים לא מאפשר לאישה לצאת ולמצות את מלוא פוטנציאל ההשתכרות שלה. יוער, כי אישה המקבלת דמי מזונות (עבורה) מבעלה, אינה זכאית לדמי טיפול, כיוון שהטיפול בילדים נחשב כ"מעשה ידיה" של האישה (ר' הרחבה במזונות אישה). דמי טיפול הינו מרכיב במזונות הילדים הנתון לשיקול דעתו הבלעדית של בית המשפט, בהתייחסו למצב הכלכלי של כל אחד מבני הזוג וגילאי הילדים.

מזונות ילדים מגיל 6-15 נקבעים בהתאם להלכה שנקבעה בבע"מ 919/15: בית המשפט נדרש לבחון שלושה רכיבים על מנת לקבוע את גובה המזונות: צרכי הילדים; יכולותיהם הכלכליות היחסיות של ההורים מכל המקורות העומדים לרשותם; היקף המשמורת הפיזית (האם המשמורת משותפת ואם לאו, חלוקת השהות והלינות) ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.

כאשר קטין מתגורר בשני בתים, לשם קביעת שיעור חיובו של הורה במזונותיו יש לבחון את צרכי הקטין בשני הבתים יחדיו. עוד יש לבחון, את חלקו של כל אחד מההורים בצרכים אלו. בהתאמה, חישוב שיעור חלקו של כל הורה, יעשה כאמור ביחס ישיר להכנסתו הפנויה ולזמני שהות הקטין עימו.

משמעות הלכה זו היא כי במשמורת משותפת, כאשר ההכנסה של שני ההורים דומה – לא יועברו דמי מזונות עבור הילדים. לעומת זאת, אם יש פער בהכנסות או שחלוקת השהות אינה שווה, ישלם ההורה שמצבו הכלכלי טוב יותר או שנמצא עם הילדים פחות, דמי מזונות בגין הילדים להורה האחר.

סיווג הוצאות הילדים: כיום נהוג לחלק את צרכיהם של הילדים להוצאות תלויות שהות ושאינן תלויות שהות. עקרונית, כשהילדים שוהים אצל כ"א מההורים פחות או יותר בשווה, כל הורה יישא בהוצאות תלויות השהות של הילדים כאשר הם עמו. ההורים ישאו בהוצאות שאינן תלויות שהות, בהתאם ליחסיות מצבם הכלכלי והכנסותיהם.

סוגיית המדור מעל גיל 6: המדור הוא תשלום שכר הדירה או תשלום המשכנתא על דירת המגורים בה חי ההורה המשמורן עם הילדים והינו חלק מדמי המזונות. בעבר, נהגו בתי המשפט לחייב את האב באחוז מסוים מהמדור. כיום, בעקבות המצב המשפטי החדש של שוויון בנטל, אין פוסקים דמי מדור מהורה אחד לאחר, כל עוד כאמור, זמני השהות ורמת ההכנסה דומה. במקרים האחרים, עדיין חל חיוב במדור.

החיוב בתקופת שירות החובה בצה"ל– החיוב במזונות אינו נובע מן הדין האישי, אלא מכוח סעיפים 4-5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט- 1959. בית המשפט העליון נתן לסעיפים אלו פרשנות רחבה, וקבע, כי קיימת חזקה לפיה גם בתקופת שירות החובה בצה"ל עדיין מתקיימת תלות מסוימת של הילדים בהורים, ולפיכך, גם בבגיר המשרת בצה"ל מתקיימים התנאים של "נצרך" בהתאם למשפט העברי. הפסיקה קבעה, כי דמי המזונות המשולמים על ידי האב פוחתים לכדי שליש מדמי המזונות ששולמו עבור הקטין.

מזונות זמניים– ברוב רובם של תיקי המזונות, מתעורר הצורך בפסיקת מזונות זמניים. ניתן להגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים כבר עם הגשת כתב התביעה. בבואו להחליט בעניין המזונות הזמניים, אין בית המשפט דן בניתוח מקיף של הראיות ואינו נכנס ל"עובי הקורה". בית המשפט מאזן בין האינטרס של התובעים (הקטינים) לקבלת סעד זמני מיידי לבין הפגיעה האפשרית בנתבע (האב).

מטרת המזונות הזמניים היא שמירה על המצב הקיים כפי שהיה עובר לפתיחה בהליכים המשפטיים, שלא ישונה על ידי האב באופן חד צדדי עד לפסיקת המזונות הקבועים. דהיינו, דמי המזונות ייפסקו באופן כזה שיהיה בהם לשמר את רמת החיים של המשפחה ערב הסכסוך.