מזונות לידועה בציבור

המתווה המשפטי לפסיקת מזונות בין ידועים בציבור מבוסס על דיני החוזים ועל עקרון תום הלב, שהוא עקרון-על במשפט הישראלי. חובת המזונות יכול ותהא מוטלת מכוח הסכם מפורש בין הצדדים ובהעדר הסכם מפורש יבוא הסדר הנגזר מכוח עקרון תום הלב.  תום הלב נובע מהסכמת הצדדים לקשר של ידועים בציבור.

השימוש במילה "מזונות" בהקשר של ידועים בציבור אינו זהה לשימוש הנעשה בה בהקשר של מזונות על פי הדין האישי בין בני זוג נשואים. בין ידועים בציבור המדובר במזונות "אזרחיים" אשר מהווים את תוכנו של החוזה הבלתי כתוב בין הצדדים בדבר התמיכה הכספית של בן זוג אחד באחר, ואשר מטרתם להבטיח את רמת חייו של בן הזוג ולאפשר את שיקומו לאחר הפרידה הפיזית בין הצדדים– ולפיכך הם נקראים גם "מזונות משקמים".

אחד ההבדלים המרכזיים בין ידועים בציבור ובין בני זוג נשואים הוא באופן התרת הקשר. בעוד שבין בני זוג נשואים נדרש הליך של גירושין רשמיים להתרת הקשר, הרי שבין ידועים בציבור, צד מעוניין עשוי לסיים את הקשר באופן חד צדדי ומיידי בדרך של פירוד פיזי. כאשר מדובר בידועים בציבור, שמערכת היחסים ביניהם התבססה על תלות כלכלית, הרי שהפסקה מיידית של המחויבות הכלכלית עם התערערות היחסים תהווה פגיעה קשה בבן הזוג התלוי כלכלית במשנהו. הדברים מקבלים חומרה יתרה, כאשר בני הזוג מתגוררים יחדיו בדירה שבבעלות בן הזוג התומך, שכן במצב כזה עלול בן הזוג הנתמך למצוא עצמו ללא קורת גג, ובטרם התארגן מבחינה כלכלית .על רקע מצב דברים זה, באה פסיקת בית המשפט העליון והורתה, כי מתוך שיקולים של תום לב, הגינות, הגנה על צדדים חלשים והגנה על אינטרס ההסתמכות של בן הזוג הנתמך כלכלית, אזי גם כאשר אין הסכם מפורש בין בני הזוג הידועים בציבור, ניתן לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים גם בין ידועים בציבור.

קביעת היקף חובת המזונות הן לעניין גובה הסכום, הן לעניין אורך התקופה לגביה ייפסקו והן לגבי עילות השוללות את המזונות, תלויה בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.