חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014

המצב המשפטי בענייני משפחה השתנה דרמטית ביום 17.7.16 עם כניסתו לתוקף של חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014.

מטרת החוק להסדר התדיינויות הינה לסייע לצדדים ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית. חשוב להבהיר, כי חוק זה חל על בני זוג והורים וילדיהם בענייני נישואין וגירושין , מזונות ומדור, כל עניין הנוגע לילדה או לילד שלא מלאו לו 18 שנים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, למעט תביעה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, ואבהות/אמהות לגבי ילד/ה. כלומר, החוק הנ"ל אינו חל לדוגמא על תביעה לפי חוק הירושה ו/או תביעה שהצדדים לה אינם רק בני הזוג/הורים וילדים (לדוגמא תביעה בין אחים או תביעה שצד לה הוא היועמ"ש, כגון בקשה למינוי אפוטרופוס לבגיר).

כיום, צד המעוניין להגיש תביעה, במרבית העניינים, מחויב להגיש תחילה, באמצעות טופס מובנה, בקשה ליישוב סכסוך (שלא תכלול טענות או עובדות) לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. רק לאחר שהוגשה הבקשה ליישוב סכסוך כאמור וחלפה תקופת עיכוב ההליכים– ניתן להגיש תביעה.

הערכאה אליה תוגש לאחר מכן התביעה – תיקבע עפ"י בחירת בעל הדין שהגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך. מכאן, החשיבות להקדים ולהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך.

נזכיר, כי הגשת בקשה ליישוב סכסוך לערכאה משפטית מסוימת אינה מחייבת את מגיש הבקשה לבחור באותה ערכאה. כלומר, אם בעל דין בחר להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני, הרי שלאחר תום תקופת עיכוב ההליכים, אותו בעל דין יוכל לבחור להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. ברם, ככל שחלפו 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, ומגיש הבקשה ליישוב סכסוך לא הגיש תביעה או שהגיש תביעה לגבי רק חלק מהעניינים שבמחלוקת, רשאי הצד השני להגיש לכל ערכאה משפטית תביעה בעניין שבסכסוך, אשר לגביו לא הוגשה כבר תביעה. ככל שהוגשו שתי בקשות ליישוב סכסוך לערכאות שונות, תיתכן מחלוקת לגבי הסמכות, בהתאם לשעת ההגשה במזכירות ורצוי להיעזר בייצוג משפטי בעניין זה.

בהתאם לחוק להסדר התדיינויות, לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, הצדדים יוזמנו לארבע פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע עם עובדת סוציאלית ולעתים יצורף גם עו"ד מיחידת הסיוע (בהתאם לשיקול הדעת של יחידת הסיוע).

במועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מזכירות הערכאה המשפטית תנפיק הזמנה לפגישה ביחידת הסיוע. דין ההזמנה לפגישות מהו"ת כדין הזמנה לדיון בביהמ"ש. כלומר, קיימת חובה להתייצב לפגישות הללו ובמידה וצד לא יתייצב, הערכאה המשפטית רשאית להטיל עליו הוצאות. בנוסף, בפגישה הראשונה ביחידת הסיוע, על הצדדים להתייצב לבדם וללא עורכי דינם. ברם, הצדדים רשאים להיוועץ עם עורכי דינם בטרם הפגישה ואף לבקש במהלך הפגישה הראשונה להתייעץ טלפונית עם עורכי דינם.

בתום הפגישה הראשונה, ייתכן ותיקבע לצדדים פגישה נוספת ביחידת הסיוע (לפגישות הנוספות ניתן להגיע בליווי עו"ד) או שיוצע לצדדים לפנות לגישור חיצוני. נבהיר, שגם תוך כדי הליך יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע, אנו ממליצים לנהל מו"מ רציני ומקצועי עם הצד השני, כדי לנסות לקדם גיבוש הסכמות והסדרים, לטובת כל המעורבים בדבר. במקרה שהעובדת הסוציאלית ביחידת הסיוע סבורה שאין מקום להמשך הידברות או שהצדדים או מי מהם יודיעו שאינם מעוניינים בהמשך יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע המחלוקות למעשה יידונו בהליכים המשפטיים, על כל המשתמע מכך להליך משפטי. חשוב לשקול היטב את

העמדה בעניין המשך הליך יישוב הסכסוך, תוך היוועצות בעורכי הדין באשר להשלכות של ההחלטות בעניין זה.

בתקופה שממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך חל עיכוב הליכים, ובמשך תקופה של 60 יום לא ניתן להגיש תביעות. ניתן להגיש בקשה לקצר או להאריך תקופה זו עפ"י אחת החלופות הקבועות בחוק להסדר התדיינויות. בנוסף, הצדדים רשאים להסכים על הארכת תקופת עיכוב ההליכים, כדי לנסות ליישב את הסכסוך ללא צורך בהתדיינות משפטית.

יחד עם זאת, גם במהלך תקופת עיכוב ההליכים, הצדדים רשאים להגיש בקשה לסעד זמני, לדוגמא בקשה למתן צו עיקול, בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ או בקשה לשמירת מצב קיים. בנוסף, במקרים חריגים בהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין, צד יכול לעתור גם לסעד דחוף בתקופת עיכוב הליכים, לדוגמא, בקשה למזונות זמניים או להבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו.

חשוב לציין, כי למרות שצד הגיש בקשה ליישוב סכסוך לערכאה מסוימת, הצד השני רשאי לפנות בבקשה לסעד זמני/סעד דחוף לערכאה השנייה. זאת ועוד, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך אינו מחויב לבחירת הערכאה ע"י הצד השני, והוא רשאי להגיש את בקשותיו לסעד זמני/סעד דחוף לערכאה על פי שיקול דעתו. ברם, מרגע שצד הגיש בקשה לסעד זמני/סעד דחוף לערכאה משפטית מסוימת, הוא מחויב להמשיך ולהגיש באותה ערכאה כל בקשה נוספת לסעד זמני/סעד דחוף מטעמו. מכאן שיכול ויווצר מצב שבו: צד א' הגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט, צד ב' הגיש בקשה לסעד זמני/סעד דחוף לבית הדין ואז צד א' מגיש בקשה לסעד זמני/סעד דחוף לבית המשפט. לחילופין, יכול וייווצר מצב בו צד א' הגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט, אח"כ הגיש בקשה לסעד זמני/סעד דחוף לבית הדין ואז צד ב' יגיש בקשה לסעד זמני/סעד דחוף לבית המשפט. כלומר מס' ערכאות משפטיות ידונו במקביל בענייניה של אותה משפחה בתקופת עיכוב ההליכים. ברם, אין בערכאה אליה הוגשה בקשה ליישוב סכסוך/בקשה לסעד זמני/דחוף כדי לקבוע את הסמכות לדון בתביעה שתוגש לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים.

חשוב להדגיש, כי גם בהליך של בקשה ליישוב סכסוך, מומלץ ורצוי, לפנות לליווי משפטי ולהסתייע בעו"ד. הגשת הבקשה ליישוב סכסוך אינה מייתרת את הצורך בהיוועצות והכוונה מקצועית. זאת בין השאר לצורך ייעוץ משפטי באשר להצעות המתגבשות בפגישות ביחידת הסיוע או בגישור חיצוני, ליווי לפגישות ביחידת הסיוע או לישיבות הגישור החיצוני, הגשת בקשות ותגובות בתקופת עיכוב ההליכים, בחירת הערכאה אליה תוגש בקשה לסעד זמני/סעד דחוף, ייצוג בדיונים (ככל שיהיו) בבקשות הנ"ל וכן הלאה.