אופציות ומניות

מחלוקות בין בני זוג בנושאים של אופציות ומניות שבבעלות אחד מהם מציבות אתגרים יחודיים ומורכבים.
באופן עקרוני, מניות ואופציות שנצברו במהלך הנישואין על ידי מי מבני הזוג (לא בדרך של מתנה או ירושה) נכללות בנכסים ששווים יאוזן בין הצדדים לעת פקיעת הנישואין – לגבי זוגות שחל עליהם חוק יחסי ממון ויחשבו נכסים משותפים – לגבי זוגות שחלה על יחסיהם הרכושיים הלכת השיתוף. אך, המחלוקת הבלתי נמנעת בעניין זה נובעת מהאופי המיוחד של הנכסים האמורים. שכן, לגבי אופציות שטרם גמלו, הדעות חלוקות לגבי השאלה מה חלקו של בן הזוג השני, האם יהיה זכאי לחלק יחסי או שמא כלל לא יהיה זכאי לחלק בהן.
בנוסף, מאחר שלא ניתן להעביר אופציות על שם בן הזוג, אחת האפשרויות לעריכת איזון או לשיתוף בהן הוא לערוך חלוקה על פי שווי, שאז קיים קושי בקביעתו (גם מבחינת המועד הקובע לעניין השווי), אפשרות אחרת למשל, היא מינוי נאמן, שיהיו לו סמכויות וייחשף לאינפורמציה כך שיוכל להגן על זכויותיו של בן הזוג השני באופציות הרשומות על שם בן הזוג האחר. .

יש לזכור בהקשר זה, שבדרך כלל הזכות העתידית לקבלת אופציות כפופה להמשך עבודתו של עובד בחברה ולעיתים גם לרמת ביצועים מסויימת ומהווה תמריץ להמשך עבודה. לפיכך, מחד, מדובר בזכות עתידית, שעדיין לא התגבשה ואף יכולה להיות אפסית. מאידך – אין ספק שהזכות התקבלה במהלך הנישואין, ולעיתים יכולה להוות תגמול בגין עבודה שבוצעה.
יחד עם זאת, המתנה עד למימוש האופציות פוגעת פעמים רבות ברצונם המשותף של שני בני הזוג להביא לסיום המחלוקות ביניהם בהקדם ומותירה ביניהם "עניינים לא סגורים" הקשורים לעסקת האופציות העתידיות.

באשר למניות – המחלוקות מתמקדות בקביעת השווי ובמועד הרלבנטי לקביעה הנ"ל, וגם בסוגיות אלה הפערים עשויים להיות משמעותיים ביותר מבחינה כספית.