הסתרה וגילוי במו"מ

חובת תום הלב בניהול משא ומתן קבועה בסעיף 12 לחוק החוזים ומשמעותה הינה לנהוג בהגינות, ביושר ובשקיפות. כשמדובר בניהול מו"מ לקראת הסכם גירושין, הרי שבין בני זוג נדרשת חובת תום לב מוגברת. הפרת חובה זו מעניקה לצד הנפגע את הזכות לביטול ההסכם בדיעבד. הפסיקה הגדירה זאת כך: "אדם לאדם – לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם – אדם".

ככלל, אדם המצוי במו"מ, ראוי שישאל עצמו אילו פרטים הוא היה רוצה לדעת לקראת החתימה על ההסכם. פרטים אלו יהיה עליו לגלות לצד השני. אם חלילה ייכשל המו"מ והצדדים יאלצו להגיע לפתחו של בית המשפט, השופט ישאל את עצמו בדיוק את אותה שאלה.

הקושי האינהרנטי במו"מ הינו בעצם קיומו של חשש מכישלונו ופניה להליך משפטי (שאז פרטים וראיות שנחשפו במו"מ ישמשו את הצד השני בהליך המשפטי), לצד חוסר האמון הטבעי בין בני זוג המצויים במשבר.

לפיכך, האתגר במו"מ הוא להגיע לשקיפות, לאפשר גילוי מלא ולמנוע הסתרה.

האמצעים למנוע הסתרה ולעודד גילוי במו"מ:

• גילוי באמצעות גורם שלישי: למשל, רו"ח שמוסכם על שני הצדדים ומחויב בשמירת הסודיות. אמנם פתרון זה אינו נטול חסרונות, שכן לצד השני אין אפשרות לעיין בחומר, לוודא שהתקבל במלואו, לשאול שאלות ולהגיב. אולם, מדובר בפתרון מקובל שמסייע בגיבוש הסכמות ובניית אמון.
• הסכם סודיות בין החתומים עליו –  NDA(Non-Disclosure Agreement) – הסכם כזה מבטיח שהצד השני ובא כוחו לא יעבירו מידע רגיש לצד שלישי. הסכם סודיות מאפשר לכל אחד מהצדדים לחשוף פרטים סודיים ודיסקרטיים מבלי לחשוש שאותו מידע ייחשף לאחר מכן למתחרים וכדומה – מידע כמו הכנסות, תוכניות עסקיות ופטנטים.
• סנקציות נגד הסתרה במסגרת ההסכם, כך שהסיכון בהסתרה יהיה גדול יותר מהסיכוי לצאת נשכרים מההסתרה.
• פתרונות גמישים המתאימים לצדדים הספציפיים: כך למשל, התנהל במשרדנו מו"מ שבמהלכו צד אחד חשש מעיקולים שעלול להטיל הצד האחר להטיל על זכויותיו, באם המו"מ לא יצלח בסופו של דבר. לכן, אותו צד היה מוכן לחשוף את הנתונים, אך לא את פרטי הבנקים המחזיקים בזכויות. לפיכך, הפתרון היה שאותו צד ימסור את התדפיסים של כלל הזכויות, כאשר פרטי הבנקים הרלוונטיים מושחרים, ורק לאחר שההסכם היה מוכן, כלל הפרטים נחשפו וההסכם הושלם ונחתם.

מוטב להגיע למו"מ בתום לב, בנפש חפצה ובגילוי מלא, אחרת לא יהיה כל סיכוי לגבש הסכם מיטבי לשני הצדדים. יתרה מכך, הסתרה של פרטים במהלך המו"מ עלולה להוביל לפתיחת הליך בשלב מאוחר יותר, בנקודת פתיחה טובה הרבה פחות לצד המסתיר.

לסיכום, אנו ממליצים תמיד לתת סיכוי למו"מ, אך בלא גילוי מלא ושיתוף פעולה, הצדדים ימצאו עצמם בהליך משפטי, שלפעמים הוא בלתי נמנע. יחד עם זאת, לעתים דווקא תחילתו של הליך משפטי הוא שמוביל את הצדדים לחזור לשולחן המו"מ ולגבש הסכם בסופו של דבר.

כל האמור במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.