תקופת עיכוב ההליכים עפ"י החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014
בתקופה שממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך חל עיכוב הליכים, ובמשך תקופה של 60 יום לא ניתן להגיש תביעות. ניתן להגיש בקשה לקצר או להאריך תקופה זו עפ"י אחת החלופות הקבועות בחוק להסדר התדיינויות. בנוסף, הצדדים רשאים להסכים על הארכת תקופת עיכוב ההליכים, כדי לנסות ליישב את הסכסוך ללא צורך בהתדיינות משפטית.
יחד עם זאת, גם במהלך תקופת עיכוב ההליכים, הצדדים רשאים להגיש בקשה לסעד זמני, לדוגמא בקשה למתן צו עיקול, בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ או בקשה לשמירת מצב קיים. בנוסף, במקרים חריגים בהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין, צד יכול לעתור גם לסעד דחוף בתקופת עיכוב הליכים, לדוגמא, בקשה למזונות זמניים או להבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו.
חשוב לציין, כי למרות שצד הגיש בקשה ליישוב סכסוך לערכאה מסוימת, הצד השני רשאי לפנות בבקשה לסעד זמני/סעד דחוף לערכאה השנייה. זאת ועוד, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך אינו מחויב לבחירת הערכאה ע"י הצד השני, והוא רשאי להגיש את בקשותיו לסעד זמני/סעד דחוף לערכאה על פי שיקול דעתו. ברם, מרגע שצד הגיש בקשה לסעד זמני/סעד דחוף לערכאה משפטית מסוימת, הוא מחויב להמשיך ולהגיש באותה ערכאה כל בקשה נוספת לסעד זמני/סעד דחוף מטעמו. מכאן שיכול ויווצר מצב שבו: צד א' הגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט, צד ב' הגיש בקשה לסעד זמני/סעד דחוף לבית הדין ואז צד א' מגיש בקשה לסעד זמני/סעד דחוף לבית המשפט. לחילופין, יכול וייווצר מצב בו צד א' הגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט, אח"כ הגיש בקשה לסעד זמני/סעד דחוף לבית הדין ואז צד ב' יגיש בקשה לסעד זמני/סעד דחוף לבית המשפט. כלומר מס' ערכאות משפטיות ידונו במקביל בענייניה של אותה משפחה בתקופת עיכוב ההליכים. ברם, אין בערכאה אליה הוגשה בקשה ליישוב סכסוך/בקשה לסעד זמני/דחוף כדי לקבוע את הסמכות לדון בתביעה שתוגש לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים.
חשוב להדגיש, כי גם בהליך של בקשה ליישוב סכסוך, מומלץ ורצוי, לפנות לליווי משפטי ולהסתייע בעו"ד. הגשת הבקשה ליישוב סכסוך אינה מייתרת את הצורך בהיוועצות והכוונה מקצועית. זאת בין השאר לצורך ייעוץ משפטי באשר להצעות המתגבשות בפגישות ביחידת הסיוע או בגישור חיצוני, ליווי לפגישות ביחידת הסיוע או לישיבות הגישור החיצוני, הגשת בקשות ותגובות בתקופת עיכוב ההליכים, בחירת הערכאה אליה תוגש בקשה לסעד זמני/סעד דחוף, ייצוג בדיונים (ככל שיהיו) בבקשות הנ"ל וכן הלאה.
