מזונות אישה

מהות החובה למזונות אישה– המשפט העברי הטיל את חובת תשלום מזונות האישה על הבעל, כשאלה נשואים כדת משה וישראל, כחלק ממערכת כוללת של זכויות וחובות הדדיות שבין הבעל לאישה. חובת הבעל במזונות אשתו נובעת מעצם נישואיהם זה לזה כדת משה וישראל ובאה לידי ביטוי מפורש בכתובתה של האישה. חובת תשלום המזונות לאישה מסתיימת בהתאם לדין העברי, בנסיבות בהן האישה איננה זכאית לכתובתה וכן עם פירוק קשר הנישואין ומתן הגט.

חובת המזונות יכולה לנבוע גם מהסכם, כך לדוגמא הסכם בין ידועים בציבור יכול שתהא בו הוראה בה מתחייב האיש לזון את האישה, וגם הסכם גירושין יכול לכלול חובת מזונות בין הגבר לאישה לאחר גירושיהם. תשלומים אלו מכונים לעיתים קרובות "תשלומים עיתיים", שכן המינוח "מזונות" מתייחס למזונות המשולמים על פי הדין האישי בלבד.
בשנים האחרונות מכירים בתי המשפט בחיוב ידוע בציבור במזונות בת הזוג ובחיוב בן זוג במזונות אשתו לה נישא בנישואין אזרחיים (שלא כדת משה וישראל) אך ברשימה זו לא נעסוק בכך (ר' ידועים בציבור).
היקף החיוב במזונות אישה – היקף החיוב במזונות אישה הוא רחב ובא לידי ביטוי במכלול הצרכים ובשיעור מקסימלי, בהתאם לרמת החיים שאליה הורגלה האישה עם בעלה טרם פרוץ הסכסוך בין בני הזוג. דהיינו, האישה "עולה עימו ואינה יורדת".

בשונה מחובת המזונות כלפי ילדים, שם ישנה הבחנה בין המזונות ההכרחיים המינימליים לצורך קיומו של הקטין ומזונות מדין צדקה (ר' הפרק העוסק במזונות ילדים), מזונות האישה כוללים את כל הצרכים הדרושים לאישה- כפי שהורגלה בבית בעלה לרבות : מזון וכלכלה, מדור והוצאות אחזקת המדור, ביגוד והנעלה, קוסמטיקה, הוצאות רפואיות, הוצאות רכב ו/או נסיעות, חופשות בארץ ובחו"ל, בילויים, תרבות, חוגים, טלפון נייד, עיתונים וספרים, מתנות וכיוצא בזה.

קביעת רמת החיים– בפסיקה נקבעו מספר כללים לפיהם תיבחן רמת החיים שבה חיו בני הזוג לצורך פסיקת מזונות אישה. בית המשפט בוחן כיצד חי הזוג הספציפי שלפניו, האם נהגו בני הזוג לצאת לחופשות בארץ ובחו"ל ובאיזו תדירות? סוג הדירה בה מתגוררים הצדדים, תוך התייחסות לגודלה ביחס למספר הנפשות המתגוררות בה ולאיזור המגורים; האם הצדדים נהגו לבלות מחוץ לבית (במסעדות ובתי קפה, הצגות ומנוי לקאנטרי קלאב)? כמה מכוניות מחזיקים הצדדים, מה סוגן ? מהי מדיניות הרכישות של בני הזוג? ועוד כהנה וכהנה פרמטרים מהם ניתן להסיק מהי רמת החיים בה חיו הצדדים.

הכנסות הבעל– במקביל לבחינת צרכי האישה ורמת החיים בה הורגלה האישה לחיות, בית המשפט בוחן גם את הכנסותיו של הבעל, יכולת השתכרותו, המשאבים הכלכליים העומדים לרשותו ורכושו מכל סוג. בית המשפט העליון קבע, כי אם הכנסותיו של הבעל אינן מאפשרות לו לשאת במזונות האישה כפי שהורגלה, אזי עליו אפילו למכור את רכושו על מנת לזון את אשתו. בחינת יכולת ההשתכרות של הבעל נעשית בראייה רחבה, תוך בחינה האם הבעל ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו עד תומו.

כך לדוגמא, לגבי בעל שנהג לעבוד במספר משרות, כדי להגדיל את הכנסתו, ואילו בזמן ההליכים המשפטיים, הפחית את היקף עבודתו והקטין את השתכרותו, בית המשפט יבחן את כושר השתכרותו בפרספקטיבה של יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו, ולפיכך לא ייפסקו מזונות בהתחשב במשרתו היחידה כיום בלבד, ויילקח בחשבון מכלול פוטנציאל ההשתכרות שלו.
בנוסף, במקרים בהם הבעל טוען להכנסה נמוכה בסתירה לאופי עיסוקו, לרכושו, לרמת החיים ולמדורם של הצדדים, ובכלל במקרים בהם גרסת ההכנסות של הבעל איננה מתקבלת על ידי בית המשפט, אזי הערכת יכולתו הכלכלית של הבעל, לצורך קביעת גובה דמי המזונות, תיקבע על פי רמת החיים שניהלו הצדדים. במקרה כזה, עובר נטל השכנוע מכתפי האישה (התובעת) לכתפי הבעל (הנתבע), ועליו הנטל להוכיח את גובה הכנסתו.

פסיקת דמי המזונות מהווה למעשה איזון בין צרכי האישה, הזכאית למזונות, לבין יכולתו של החייב במזונות (הבעל) – כאשר על בית המשפט להתחשב גם בצרכיו של הבעל.

ביטול המזונות- אימתי? כאמור, הדין העברי מטיל על הבעל את החובה לזון את אשתו כל עוד הם נשואים. ברם, ישנם מצבים בהם בהתאם לדין העברי, יהא הבעל פטור ממזונות האישה אף טרם באו הנישואין אל קיצם. כך לדוגמא, אישה נואפת שזינתה תחת בעלה, בעלה פטור ממזונות, שכן האישה תפסיד את כתובתה ותוספת כתובתה. במקרה כזה, הניאוף מהווה פטור על פי ההלכה היהודית, והוא חל גם בבית המשפט לענייני משפחה.
כאשר האישה מוכרזת כ"מורדת" (היינו, אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה) על ידי בית הדין הרבני, אזי בית המשפט לענייני משפחה רשאי להפעיל במסגרת תביעת המזונות, את ההכרזה האמורה, כך שתהווה טענת הגנה של הבעל, הפוטרת את הבעל מחובתו לזון את אישתו.
דוגמא נוספת לפטור ממזונות היא כאשר בני הזוג אינם חיים יחד, שכן חובת המזונות חלה על הבעל בזמן שחיי הנישואין מתנהלים באופן תקין. כאשר האישה עוזבת את הבית ללא סיבה מוצדקת, אזי אין להטיל חובה על הבעל לזון את אשתו. ברם, אם האישה נאלצה לעזוב את הבית בשל התנהגותו של הבעל, ויש בטענותיה אמת, הרי שאז לא נפגעת זכותה של האישה לקבלת המזונות מבעלה.

אישה עובדת– ההלכה בדין העברי מורה, כי אין כל חובה על האישה לעבוד מחוץ לבית וחובתו של הבעל במזונותיה שרירה וקיימת. אישה העובדת מחוץ למשק ביתה, הרי ש"מעשה ידיה תחת מזונותיה", דהיינו כספי השתכרותה מהווים את עיקר מזונותיה, והבעל זכאי לזקוף את שכרה ממעשה ידיה תחת מזונותיה. ברם, היה והכנסתה של האישה מעבודתה אינה מספקת למימון צרכיה בהתאם לרמת החיים לה הורגלה, הרי שהבעל מחוייב להשלים לה את מזונותיה.

במסגרת השיקולים ששוקל בית המשפט בבואו לפסוק מזונות לאישה, ככל שמדובר בהכנסותיה מעבודה, בית המשפט יבחן את הנסיבות הרלבנטיות: האם מדובר באישה שעבדה כל השנים, והפסיקה לעבוד או צמצמה את עבודתה על רקע ההליכים המשפטיים; או האם מדובר באישה שמעולם לא עבדה ואז עסקינן בפוטנציאל השתכרות בלבד. בית המשפט יבדוק האם הסיבה שהאישה אינה עובדת נעוצה בהליכים המשפטיים בין בני הזוג, והמניע הוא רצון להפעיל לחץ כלכלי על הבעל, או שהפסקת העבודה נגרמה בשל אירוע אובייקטיבי חיצוני להליכים המשפטיים המתנהלים בין בני הזוג. כאשר בית המשפט משתכנע, כי הפסקת העבודה נעשתה על ידי האישה בחוסר תום לב, כדי להכניס את ידה לכיס העמוק של בעלה או כדי להכעיסו, כי אז יסטה בית המשפט מן ההלכה לפיה לא כופים על האישה לצאת לעבוד.

מזונות זמניים– מטרת המזונות הזמניים, הינה לשמר את המצב הקיים כפי שהיה ערב פתיחת ההליכים המשפטיים בין בני הזוג. לכן, המטרה היא להציג בפני בית המשפט תמונה של רמת החיים המשפחתית, אך לא תמיד ישנן ראיות חיצוניות מספיקות לתאר את רמת החיים בפועל, לעיתים נוצר קושי כלכלי (אמיתי!) בסמוך לסכסוך או שינוי בצרכים בסמוך למשבר הזוגי ואף כתוצאה ממנו – כל אלה מקשים מאוד על קביעת המזונות הזמניים. לגובה המזונות הזמניים ישנה פעמים רבות משמעות ניכרת, שכן היא קובעת את "אורך הנשימה" של כל אחד מהצדדים במהלך ניהול ההליכים המשפטיים. ייתכן, כי אישה שלא נפסקו לה מזונות זמניים, או שהמזונות הזמניים שנפסקו לה הינם בשיעור נמוך כך שתימצא במצב נחות, שיוביל אותה במסגרת משא ומתן לגירושין, או במהלך התדיינות ממושכת, לוותר על זכויות המגיעות לה. מאידך, יש להביא בחשבון, כי פסיקת מזונות זמניים גבוהים במיוחד, שעלולה לגרום לבעל לחובות או העדר יכולת תיפקוד כלכלית, ומנגד האישה נהנית מרווחה, אף זו סיטואציה לא תקינה, שעלולה להביא את הבעל לוויתורים מפליגים כתוצאה מהלחץ הכלכלי בו הוא נתון.

יחד עם זאת, יש לזכור כי קיים כשל בהיגיון של שמירה על מצב קיים בהיקף ההוצאות כאשר בני הזוג מצויים בסכסוך ושיתוף הפעולה ביניהם (גם במצב הכלכלי) נפגם קשות ולעיתים ההוצאות אף גדלות על רקע עלויות ההליכים המשפטיים, חוקרים פרטיים וכמובן בשל מגורים בנפרד אשר מייקרים את ההוצאה המשפחתית החודשית בצורה משמעותית.

במשרדנו אנו נוקטים בגישה פרטנית המתייחסת לכל משפחה בפני עצמה, מעלים רעיונות יצירתיים המתאימים למקרה הספציפי (בהתאם למצב הכלכלי), תוך ראייה רחבה של מכלול הנסיבות, בדיקת ההשלכות בין הסוגיות השונות המתעוררות והצעת פתרונות ממוקדים הנכונים לבני הזוג.