החלום ושברו – גירושין ברילוקיישן

חלום הרילוקיישן – בעבר היה זה מנת חלקם של בכירים במשרד החוץ, אך ב – 20 השנים האחרונות ועם הפיכתה של ישראל למעצמת טכנולוגיה והייטק, אנו רואים עוד ועוד זוגות שעוזבים את הארץ למספר שנים בעקבות שליחות מטעם מקום העבודה של אחד או אחת מבני הזוג. פעמים רבות מדובר בקידום משמעותי בקריירה לבן הזוג שבעקבות עבודתו נעשה המעבר ובהזדמנות מרגשת לחוויות חדשות לכלל בני המשפחה.

עם זאת, המעבר למדינה זרה, במיוחד כאשר מעורבים ילדים, אינו פשוט וכולל לחצים וקשיים רבים. לצערנו, מערכות יחסים רבות אינן עומדות במעמסה שיוצר המעבר וזוגות רבים מוצאים את עצמם בסכסוך, בפירוד ובהליכי גירושין במהלך רילוקיישן.

במאמר זה נסקור את הסוגיות הייחודיות המתעוררות במקרה בו בני זוג ישראלים נקלעים לסכסוך בעודם מתגוררים בחו"ל במסגרת רילוקיישן.

הפירוד והסדרי המגורים בארץ ובחו"ל

ההחלטה על עצם הפירוד במהלך רילוקיישן היא רק אחת בשרשרת של החלטות בעלות משמעות גורלית. אם בני הזוג מחליטים להיפרד ולהמשיך במגורים במדינה הזרה, מכלול העניינים יידונו במדינה הזרה ורק אם יש להם רכוש בישראל, לסוגיה זו תהא זיקה לדין הישראלי. יחד עם זאת, ליוצאים לחו"ל המתלווים לבני זוגם, חשוב לבדוק ולוודא עד כמה שהותם שם תלויה בבן הזוג העובד ומתי אם בכלל ניתן לבסס את שהותם שם עצמאית (על בסיס לימודים, עבודה, רכוש או פרמטרים אחרים). זהו שיקול קריטי בקבלת ההחלטה לגבי המשך החיים במדינה הזרה. שהות בלתי חוקית או בלתי מוסדרת עלולה לפגוע וליצור תלות מתמשכת ולא מומלצת בבן הזוג לשעבר.

אם שני בני הזוג מעוניינים לחזור לארץ עקב הפירוד, הרי שהמחלוקות ביניהם יידונו בישראל, כמו כל זוג ישראלי, בהתייחס לכושר ההשתכרות המוגבר כתוצאה מהקידום המקצועי וכן הזכויות, הכספים והרכוש שנצברו במהלך הרילוקיישן.

המצב המעניין והמאתגר ביותר נוצר, כשאחד מבני הזוג מבקש לשוב לארץ והשני מעוניין להישאר בחו"ל. במקרה כזה, לכל אחד מהצדדים הזדמנויות וכלים מגוונים לפעול: בן הזוג המבקש לחזור ארצה, עשוי לנסוע עם הילדים לישראל באמתלה אחרת ואז להישאר (תוך עיכוב יציאתם בצו מתאים בארץ) או לבצע העברות כספים ורכוש לישראל באופן חד צדדי. כמו כן, בטרם החזרה לישראל, בן הזוג המבקש לשוב ארצה, עלול לסבול מקושי כלכלי-קיומי, בלא עבודה וללא תמיכה מבן הזוג העובד. פנייה לבית המשפט המקומי הזר עלולה לפגוע בסיכויי המעבר בחזרה לישראל. בן הזוג הנשאר בחו"ל יוכל לבקש בבית המשפט שבמדינה הזרה צו לעיכוב יציאתם של הילדים מהמדינה הזרה וכן יוכל לפגוע במעמדו הרשמי של בן הזוג במדינה הזרה (למשל: כשלבן הזוג ויזה התלוייה בזו של בן הזוג העובד). המורכבות מתגברת כשיש פיצול בין הילדים: הבגיר הלומד בקולג' לא מעוניין לחזור לארץ להתגייס לצבא ואילו הקטינים ייסעו עם ההורה ששב ארצה.

סוגיה נוספת אותה יש להסדיר נוגעת לדירת המגורים בארץ. זוגות רבים משכירים את הדירה בעת הנסיעה לחו"ל, כך שההורה שחוזר ארצה לעתים לא יכול להתגורר בבית המגורים המשפחתי. הפתרון הוא מגורים בשכירות בתקופת הביניים – עד לפינוי השוכרים.

הסדרת שובם של הילדים לישראל: ענייני משמורת והחזקת ילדים

ההורה המבקש לחזור לישראל יטען, שהמשפחה יצאה זמנית מהארץ וכי ישראל עדיין מהווה מרכז חיים שלו ושל הילדים. כמובן שטיעון זה תלוי בתקופת השהות בחו"ל, גילאי הילדים וכו'. השיקול של טובת הילד יכול הישמע בהקשר זה מכיוונים שונים: אמנם, טובת הילד לא לחיות רחוק מאחד מהוריו; ברם, טובתו לחיות במחיצת בני המשפחה המורחבת ובנוסף, ניתן לטעון שטובתו לחיות במולדתו. כמו כן, ניתן לטעון שהשינוי עצמו לא יהא לטובת הילדים, שכבר הסתגלו למקום החדש, לשפה ולתרבות. יש גם שעושים שימוש בטיעון של גיוס לצבא שיקול השולל שיבה למגורים בישראל.

לאחר שמתקבלת הסכמה / החלטה על חזרת הילדים ארצה, יש לקבוע את הביקורים, היקפם ומשכם: הן ביקורים של הילדים בחו"ל והן ביקורים של ההורה בישראל. מימון הביקורים – גם הוא מהווה סלע מחלוקת. במקרי קיצון, עלול להיות חשש לחטיפה או אי קיום ביקורים, שאז תידרשנה ערבויות כספיות לביצוע הסדרי הביקור.

בנוסף, נוכח הזמניות של השהות בחו"ל, על פי רוב כדאי לקבוע מראש גם הסדרי שהייה במקרה בו בן הזוג יחזור להתגורר בישראל.

עניין חשוב שיש ליתן עליו את הדעת כששני ההורים מתגוררים במדינות שונות: הסמכות לקבל החלטות במקרים בהם נדרשת הסכמת שני ההורים, כאפוטרופסים של הקטין. המדובר בפעולות מיוחדות כגון: הוצאת/חידוש דרכון; רישום למוסד חינוכי; ניתוח או טיפול פולשני אחר לקטין ועוד. לעתים כשהורים מתגוררים במדינות שונות, יש צורך בצו שיפוטי שיתיר להורה אחד, המתגורר בארץ, לקבל החלטות ללא צורך בהסכמת הצד השני. הדברים מתחדדים הן במצבי חירום רפואיים והן במצבים של חוסר שיתוף פעולה של ההורה המתגורר בחו"ל, שאז גם קיים קושי בהפעלת סנקציה כנגדו בביהמ"ש הישראלי.

ענייני מזונות

שובם של הילדים לישראל מחייב הסדרת אמצעי מחיה עבורם. גובה דמי המזונות שישולמו תלוי כמובן בגובה ההשתכרות של שני ההורים ובצרכי הילדים כבכל מקרה אחר. ברם, במקרה זה, עשוי להיות פער משמעותי בין היקף ההכנסות וההוצאות של בן הזוג המתגורר בחו"ל לבין אלה של ההורה המתגורר בארץ. כמו כן, הביקורים בחו"ל כרוכים בעלויות כבדות, המתווספות לעלויות המחיה והמדור. לכך יש להוסיף, שההורה המתגורר בארץ הוא שידאג לילדים באופן שוטף ורצוף, כך שנטל הטיפול עליו הינו טוטלי. לעתים במקרה כזה מתעורר לעתים הצורך להבטיח את תשלום המזונות מההורה המתגורר בחו"ל. בטוחה כזו יכול שתתקבל מקרובי משפחה בארץ או כבטוחה כספית-פיננסית.

ענייני רכוש בארץ ובחו"ל

סיום הקשר בעוד הצדדים מצויים בחו"ל או במדינות שונות מחייב בחינה מדוקדקת וייחודית של ענייני הממון והרכוש. כך למשל, יש לבחון האם הזכויות שנצברו בחו"ל (זכויות סוציאליות ופנסיוניות, זכויות באופציות ובמניות, זכויות במקרקעין ובמטלטלין, לרבות מכוניות) נרשמו על שם שני הצדדים, או רק על שם אחד מבני הזוג. יש לבחון משמעות מיסויית של העברת הזכויות בין בני הזוג וכן יש לשקול הטלת צווים לאיסור דיספוזיציה חד צדדית בזכויות. אדגיש, שבכל מדינה היקף ואופי הזכויות הפנסיוניות והסוציאליות שונה וגם אופן חלוקתם בין בני זוג שונה ממדינה למדינה. כך גם הדין המתייחס לבעלות במקרקעין ובמטלטלין הוא שונה מהדין החל בישראל.

יחד עם זאת, אם ענייני הרכוש ידונו בישראל, כי אז לפי ס' 15 לחוק יחסי ממון, יחול דין מקום מושבת של בני הזוג בעת נישואיהם ולא דין המדינה הזרה אליה יצאו לרילוקיישן.

יש לזכור, כי גם הזכויות והרכוש שנצברו לצדדים בישראל, טרם העזיבה, יידונו ויאוזנו בין בני הזוג בהתאם להוראות החוק.

פתרון יצירתי

הקשיים הרבים והדילמות האמיתיות עימם מתמודדים בני זוג ברילוקיישן דורשים חשיבה מחוץ לקופסה ואפילו קצת תעוזה.

אישה שהתעתדה להתלוות עם שלושת הילדים לבעלה לרילוקיישן בארה"ב התלבטה קשות. לצורך הנסיעה, היא נאלצה לעזוב מקום עבודה שבו הועסקה 15 שנה, להתרחק מבני משפחתה החיים בארץ ולצאת להרפתקה בחו"ל, בה עליה לסייע בקליטת הילדים והסתגלותם למדינה אחרת, שפה ותרבות, לתמוך בבעלה ובאתגר שנטל על עצמו מקצועית וכן להיקלט בעצמה – אישית, תעסוקתית וחברתית. מבחינתה, מדובר היה בסיכון עצום ובהימור רציני.

משרדנו הצליח לערוך הסכם ייחודי וחדשני, בו הסדירו בני הזוג מראש ובהסכמה את הסוגיות הרלבנטיות: ההסכם התייחס לאפשרות החזרת הילדים לחו"ל והימנעות מעיכובם שם, אפשרות לסיים את הסכם השכירות בבית המגורים בישראל ולפנות את השוכרים לצורך חזרה מיידית ארצה, ויתור של הבעל על זכויות סוציאליות שצברה האישה בעבודתה במידה והיא חוזרת כעבור שנה שנתיים ומקום העבודה אינו מקבל אותה בחזרה ועוד.

ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין בביהמ"ש לענייני משפחה כאן בישראל. לא זו אף זו – ההסכם נערך בשיתוף ובתיאום מלא עם משרד עורכי דין במדינת היעד, כדי שההסכם יהא בר תוקף ואכיף גם במדינה הזרה, אם חו"ח יהא צורך להפעילו.

כך הצליחה המשפחה לצאת לרילוקיישן עם תחושת ביטחון, שיתוף רגשי עמוק ותיאום ציפיות לגבי העתיד המחכה מעבר לים…

נאוה פרס, עורכת דין מומחית בתחום דיני המשפחה והירושה.