ברית הזוגיות/עו"ד דביר טייטלבאום

בעת האחרונה ולקראת הבחירות הכלליות בספטמבר 2019, פוליטיקאים רבים עוסקים בקשר שבין דת למדינה ולעתים ברית הזוגיות מועלית כפתרון לסוגיית הנישואין האזרחיים בישראל – האמנם?

מהי ברית הזוגיות? למי היא מיועדת?  כדאי לעשות קצת סדר:

בדומה לנישואין כדת משה וישראל (ובקיצור: כדמו"י), בני זוג שכורתים ביניהם את ברית הזוגיות מצהירים שבכוונתם לחיות יחדיו, לקיים חיי משפחה ובהתאם משק בית משותף. בני הזוג יירשמו במרשם הזוגיות שבמשרד הפנים וייחשבו כנשואים לכל דבר ועניין. בני הזוג ייהנו ממרבית הזכויות המוקנות לבני זוג נשואים ויחולו עליהם מרבית החובות המוטלות על בני זוג נשואים.

חשוב לציין, כי לצורך תחילת תהליך של אימוץ ילדים או הליך פונדקאות, על בני הזוג להיות רשומים במרשם הזוגיות לתקופה של שנה וחצי, טרם יחלו בהליכים אלה.

מי יכול להירשם במסגרת ברית הזוגיות? כפי שעולה משמו של החוק (חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010), יכולים לבוא בברית הזוגיות רק אנשים הרשומים במרשם האוכלוסין כחסרי דת, כלומר אינם משתייכים לעדה דתית מוכרת כלשהי. הכוונה הינה רק למי שאינם יהודים, מוסלמים, נוצרים או דרוזים וכיוצ"ב. מכאן, שמדובר בקבוצה קטנה ביותר, שעל פי הערכות מקובלות מונה כיום פחות מ – 5% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל.

תוצאת הדברים היא, שהחוק האמור וכל ההסדרים הפועלים מכוחו מתייחסים בסך הכל למיעוט קטן מאוד באוכלוסיה ואין בחוק הקיים היום מענה ריאלי עבור בני זוג יהודים, נוצרים מוסלמים או דרוזים, שמבקשים להינשא שלא בחתונה דתית. אף בני זוג בני דתות שונות (דהיינו: נישואי תערובת, כביכול), שאינם מעוניינים בטקס חתונה דתי, אינם נכנסים להגדרות החוק. חשוב להדגיש, כי על שני בני הזוג להיות חסרי דת ואם אחד מהם הינו מעדה דתית מוכרת, לא ניתן יהיה לבוא בברית הזוגיות במדינת ישראל. כל הזוגות שציינו לעיל, דהיינו 95% מאוכלוסיית המדינה אינה נהנית מהוראות חוק ברית הזוגיות. אם בני זוג אלה אינם מעוניינים בחתונה דתית-טקסית, האופציות שלהם הן להינשא בחו"ל (על כל המשתמע מכך) ואז להציג את תעודת הנישואין (מקורית) בפני משרד הפנים או לערוך ולחתום בארץ על הסכם בין ידועים בציבור (שאז לא ייחשבו כנשואים זל"ז, אלא כבני זוג).

ההליך על פי החוק: על בני זוג העונים על הקריטריונים ומעוניינים לבוא בברית הזוגיות להגיש בקשת רישום זוגיות לרשם הזוגיות, כולל תצהירים מתאימים.

לאחר שהרשם בוחן את הבקשה ומוצא כי בני הזוג עומדים בדרישות, מפרסם רשם הזוגיות הודעה לציבור אודות הבקשה. הבקשה מפורסמת בעיתון יומי ובאתר רשם הזוגיות.

עותק מהבקשה יועבר לכל אחד מראשי בתי הדין של העדות המוכרות בישראל לשם ווידוא שאחד מבני הזוג אינו משתייך לדת כלשהי. אם סבר ראש בית הדין, שיכול ואחד מבני הזוג משתייך לדתו, יהיה על אותו בן זוג לקיים הליך בירור בעניין.

בנוסף לראש בתי הדין, רשאי כל אדם מהציבור הרחב להגיש התנגדות לבקשת רישום הזוגיות במרשם. אם יחליט הרשם לקבל את ההתנגדות, לא יוכלו בני הזוג להירשם במרשם הזוגיות.

אם בני הזוג עומדים בתנאי החוק, ולא הוגשה התנגדות לבקשה (או שהתנגדות שהוגשה נדחתה), יוזמנו בני הזוג לבוא בפני הרשם, ויבואו בברית הזוגיות. מיד לאחר מכן, יירשמו בני הזוג במרשם הזוגיות ויוכרו כ"בני זוג הרשומים במרשם ברית הזוגיות".

מה הקשר בין ברית הזוגיות לבין תעודת זוגיות?

אין כל קשר. תעודת זוגיות הינה יוזמה של ארגון משפחה חדשה, המנפיק את התעודה. תעודת הזוגיות מקנה לבני הזוג זכויות מסוימות ואינה מוגבלת בדת, גזע או מין, אך לא ניתן לרשום תעודת זוגיות במשרד הפנים.

דביר טייטלבאום היא עורכת דין במשרד נאוה פרס, המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה.