בקשה ליישוב סכסוך – תנאי מקדים לתביעות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני

הידעתם? כיום לא ניתן להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני – אם לא הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בשנה הקודמת, וזאת בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.

המדובר בתביעות בענייני נישואין וגירושין, מזונות ומדור, אבהות/אימהות ועניינים נוספים הנוגעים לקטינים לפי חוקים שונים. כלומר, צד מחויב להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך בטרם הגשת תביעה.

מה זו בקשה ליישוב סכסוך? בקשה ליישוב סכסוך תוגש באמצעות טופס מובנה – שלא יכלול טענות או עובדות, אלא רק פרטים אינפורמטיביים (שמות הצדדים ופרטיהם) – לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. בתקופה שממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך חל עיכוב הליכים, ובמשך תקופה של 60 יום (אלא אם קוצרה או הוארכה) לא ניתן להגיש תביעות, אך ניתן לפנות בבקשות לערכאה המשפטית. בנוסף במהלך תקופה זו, הצדדים יוזמנו לפגישות ב"יחידת הסיוע" שחובה להתייצב אליהן. בפגישות הללו, תהיה נוכחת עו"ס ולעיתים גם עו"ד, ובמהלכן תיבדק האפשרות לסיים את המחלוקת בהסכמה.

הערכאה אליה תוגש לאחר מכן התביעה ותהא מוסכמת לדון – תיקבע עפ"י בחירת בעל הדין שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך. מכאן, כי מועד הגשת הבקשה והערכאה אליה היא תוגש חשובה מאוד ובכוחה להשפיע על ההליך כולו.

נדגיש, כי למרות שטופס הבקשה ליישוב סכסוך הינו טופס קצר שניתן למילוי באופן עצמאי, הרי שאין בכך כדי לייתר את הצורך בהיוועצות והכוונה מקצועית. זאת בין השאר לשם קבלת ייעוץ משפטי באשר להצעות המתגבשות בפגישות ביחידת הסיוע או בגישור חיצוני, ליווי לפגישות ביחידת הסיוע או לישיבות הגישור החיצוני, הגשת בקשות ותגובות בתקופת עיכוב ההליכים, בחירת הערכאה אליה תוגש בקשה לסעד זמני/סעד דחוף, ייצוג בדיונים (ככל שיתקיימו) בבקשות הנ"ל במהלך תקופת עיכוב ההליכים ועוד.

נאוה פרס, עורכת דין מומחית בתחום דיני המשפחה והירושה.