בית הדין הרבני מול בית המשפט לענייני משפחה/ עו"ד גיתית בן יצחק

אחת הסוגיות המבלבלות ביותר עבור זוגות הניצבים בפני הליכי גירושין הוא נושא הערכאה בה ידונו ענייניהם ואכן בישראל קיימות שתי ערכאות מקבילות העוסקות בענייני משפחה: בית המשפט לענייני משפחה (הערכאה האזרחית) ובית הדין הרבני (הערכאה הדתית). במהלך השנים נוצרו דעות קדומות לגבי כל אחת מהערכאות, דבר המוסיף לבלבול אצל לקוחות המבקשים להתחיל תהליך גירושין. במאמר זה נסקור את הערכאות השונות וחלק מההבדלים ביניהן (בכל הקשור לסמכות ולאופן השיפוט).

בישראל הערכאות המוסמכות לדון בענייני רכוש, משמורת ומזונות (אותם נכנה "ענייני משפחה") הן כאמור בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה (לשתי הערכאות ישנה סמכות). על אף ששתי הערכאות הנ"ל מוסמכות עקרונית – רק ערכאה אחת תדון בפועל בסוגיה שבמחלוקת כדי שלא יתקיימו דיונים מקבילים. הסמכות תימסר לערכאה שבחר הצד שהגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך (שמחויבים להגיש לפני תביעה), ובלבד שלאחר מכן הוא הגיש תביעה לערכאה בה בחר (ככל שהליך יישוב הסכסוך לא צלח) במסגרת המועדים על פי החקיקה, ובעניין זה ראה פוסט נפרד. נבהיר, כי בענייני נישואין וגירושין (כגון שלום בית, וכל הכרוך בגט) הסמכות מסורה באופן ייחודי רק לבית הדין הרבני.

הבדל חשוב וראשוני בין שתי הערכאות הנ"ל מגולם בעובדה שבית הדין הרבני יוכל לדון בענייני משפחה רק אם הם "נכרכו" (כלומר פורטו) בתביעת גירושין, כך שללא תביעת גירושין לא ניתן יהיה לדון בענייני המשפחה. זאת למעט עניין המזונות לגביו נקבע שאף אם לא הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני, אשה יכולה לבחור להגיש תביעה לגבי מזונותיה לבית הדין הרבני. צא ולמד כי תביעות בין ידועים בציבור לא ניתן להגיש לבית הדין הרבני (בהיעדר האפשרות של תביעת גירושין בעניינם) והערכאה המתאימה תהא בית המשפט לענייני משפחה. מנגד, לבית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש תביעות ללא תלות בתביעת גירושין (שממילא אינה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה אלא מצויה בסמכות הייחודית של בית הדין הרבני), אך בעוד שבתביעת גירושין אחת ניתן לכלול מספר סוגיות כמו רכוש, משמורת ומזונות, בבית המשפט לענייני משפחה חובה להגיש תביעה נפרדת עבור כל אחת מהסוגיות הללו. נוסיף, כי יש הבוחרים לפצל בין הערכאות הנ"ל ולהגיש תביעת גירושין בה נכללת סוגיית הרכוש לבית הדין הרבני ותביעה בעניין החזקת הילדים לדוגמא לבית המשפט לענייני משפחה.

ישנה נטייה לסבור שבית הדין הרבני מיטיב עם הבעל, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה מיטיב עם האשה. הנטייה לסבור כך באופן גורף הינה שגויה ובפועל הדבר תלוי נסיבות.

לדוגמא במקרה בו גבר עותר למשמורת משותפת, יהא נכון לו לעתור לרוב בעניין זה לבית המשפט לענייני משפחה שהינו יותר ליברלי בנושא זה לעומת בית הדין הרבני שהינו יותר שמרן ומגדרי בגישתו. בהתאם לכך, קיימת פסיקה ענפה של בית המשפט לענייני משפחה בדבר משמורת משותפת.

גם הנושא של מזונות במשמורת משותפת הינו יציר פסיקה של בית המשפט. בעניין זה, בית המשפט העליון הוציא תחת ידו בחודש יולי 2017 הלכה חדשה שהינה בבחינת "מהפכה" בסוגיית המזונות. ביה"ד הרבני פסק שאינו מקבל את התקדים הנ"ל ובכלל בית הדין הרבני אינו מחויב לפסיקה האזרחית (להבדיל מחקיקה), הגם שלעיתים פוסק לפיה, והדבר בהחלט מהווה שיקול בעת בחירת הערכאה. לכן לגבר יהא יותר נכון לדון בעניין זה בבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת בהקשר של מזונות אשה, ייתכן וגישתו השמרנית של בית הדין הרבני תהא יותר נכונה לאשה מאשר בית המשפט לענייני משפחה שחותר לשוויון וליברלי בגישתו בכל הקשור לעבודה מצד האשה ולכך שאשה תפרנס עצמה.

דוגמא אחרת: כשלאחד הצדדים (גבר או אשה) נכס (לדוגמא דירה) מלפני הנישואין או שקיבל במתנה/ירושה והוא אינו מעוניין לשתף בו את הצד שכנגד, שאז סיכוייו יגברו בבית הדין הרבני. שכן, הפסיקה בדבר "שיתוף ספציפי" הינה יציר בית המשפט ובעניין זה ראה האמור לעיל.

חשוב להוסיף, כי על אף שבית הדין הרבני כפוף לחקיקה אזרחית מסוימת, עדיין בית הדין ימצא לעיתים את הדרך ליצוק את השקפת עולמו השמרנית להוראות החוק שמצריך לא אחת פרשנות והתאמה לסיטואציה.

בהתחשב במפורט לעיל, ברור שישנה חשיבות רבה לערכאה שתדון בסוגיות שבמחלוקת וכפועל יוצא מכך ישנה חשיבות רבה גם לזהות הצד שיפנה ראשון כך שבידיו הכח להחליט על זהות הערכאה השיפוטית. הדבר מצריך מחשבה ותכנון מראש. אין לבחור את הערכאה המשפטית כלאחר יד. לפיכך, מומלץ להתייעץ עם עו"ד. משרדנו מתמחה בכך והנכם מוזמנים להתייעץ עימנו גם בעניין זה.

גיתית בן יצחק היא עורכת דין במשרד נאוה פרס, המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה.

כל האמור במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.