מזונות מן העזבון
חוק הירושה קובע, כי במקרה בו הניח המוריש בן זוג, ילדים (עד גיל 18 ובנסיבות המתאימות גם בגיל מבוגר יותר) או הורים, הזקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העיזבון (בסכום חד פעמי או בהקצבות). נציין כי בהתאם לחוק הירושה אין חובה שבני הזוג יהיו נשואים וגם ידוע בציבור עשוי להיות זכאי למזונות מן העזבון.
המזונות יינתנו על בסיס של נזקקות ולא בכדי להעניק רמת חיים מעבר לנדרש. זאת, בהתאם לכללים הקבועים בחוק, תוך התחשבות בשווי העיזבון; במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העיזבון כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה; ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזנות כפי שהייתה ערב מות המוריש; ברכושו של הזכאי למזונות; בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא (למעט הכנסת בן זוגו של המוריש שלא שימשה ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן הזוג); במזונות שהזכאי יכול לקבל על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959; במה שמגיע לבן זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאישה מקבלת על פי כתובה.
יוער, כי לא ניתן לשלול או להגביל בצוואה זכות למזונות מהעיזבון.
יש לשים לב כי בקשה לפסיקת מזונות מן העזבון יש להגיש בטרם חולק העזבון או לכל המאוחר כששה חודשים לאחר חלוקת העזבון.