בתי דין רבניים

בבית הדין הרבני בישראל אמור לחול הדין האזרחי החילוני (להבדיל מן הדין הדתי) ככל הנוגע לענייני רכוש משפחתי (ר' הלכת השיתוף וחוק יחסי ממון). זאת, בין היתר מתוך מטרה להביא לאחידות בדין בשתי מערכות השיפוט בישראל – הדתית והאזרחית.

בג"צ פסק, כי לבית הדין הרבני אין סמכות לקבוע דבר לעניין נישואיהם של בני זוג שאחד מהם יהודי והשני אינו יהודי וזאת גם אם הפנייה אליו היתה בהסכמה.

מומלץ לפעול על פי ההנחיות הבאות :
היוועץ עם עורך דין המומחה בדיני משפחה על מנת לכלכל צעדיך בתבונה. לפנייה זו חשיבות רבה ואף מכרעת בכל ניהול התיק ובניית האסטרטגיה המשפטית המתאימה לך לשם הגעה לתוצאות הרצויות.

ברוב המקרים בטרם תוכל אישה יהודיה להינשא בשנית, ידרוש בית הדין הרבני כי יתבצע הליך של "גט לחומרא" שכן למרות שעל פי הדין העברי נישואין בין יהודים תושבי הארץ ואזרחיה ייערכו כדת משה וישראל, קיים ספק שמא הנישואין תפסו ובני הזוג נחשבים נשואים גם על פי הדין העברי, ועל מנת למנוע תוצאות קשות כגון ביגמיה וממזרות, מתבצע הליך "גט לחומרא".

"מירוץ הסמכויות", במסגרתו כל אחד מבני הזוג מבקש להקדים את האחר בהגשת תביעה לערכאה הנוחה עבורו – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני- הינו תוצאה של קיום סמכויות מקבילות לבית המשפט ולבית הדין הרבני לדון בעניינים הכרוכים בגירושי בני זוג, כפי שיפורט להלן.

על פי ההלכה היהודית, ממזר הוא אדם שנולד מיחסים אסורים המהווים עבירה על איסור עריות בין יהודים. כך לדוגמא, אדם שנולד לאשת איש, כתוצאה מיחסים שקיימה עם גבר שאינו בעלה או מיחסים בין אח ואחות יהודיים, הוא ממזר.