פירוק שיתוף בדירת המגורים המשפחתית
פירוק השיתוף בדירת המשפחה הינו נושא טעון ביותר, אשר לעיתים יכול להכביד על ההליכים המשפטיים ועל סיום הקשר בין הצדדים. שכן, במסגרת פירוק השיתוף יש להתמודד עם אינטרסים מנוגדים שיש לאזן ביניהם. כך לדוגמא, בן הזוג הדורש את פירוק השיתוף בדירה מבקש לממש את האינטרס הגלום בזכות הקניין שלו, כאשר מנגד ניצב האינטרס של הסדרת מדורם של הילדים הקטינים.
הקושי הטמון במכירת דירת המגורים אשר מהווה לרוב, עבור הילדים ובן הזוג האחר מרכז חייהם, הינו רב. שכן, לצד הצורך במציאת מקום מגורים חלופי מתאים ובהתמודדות עם משמעויות המשבר המשפחתי, בני המשפחה, ובעיקר הילדים, צריכים להתמודד עם ההתרחקות מסביבה מוכרת, משכנים ומחברים.
במסגרת רשימה זו נביא לידיעתך מספר סוגיות חשובות ביותר הקשורות בפירוק השיתוף בדירת המגורים, כגון חובת הסדרת מדורם של ילדים קטינים; הקשר בין פירוק שיתוף לאיזון משאבים; המתח הקיים בין החלטות המורות על פירוק שיתוף ובין החלטות שונות של בית הדין הרבני; אופן ביצוע הפירוק בפועל וכיוצ"ב.
הזכות לדרוש פירוק שיתוף- חוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969, קובע כזכות בסיסית הנגזרת מזכות היסוד של אדם על קניינו, כי לכל שותף במקרקעין ישנה הזכות בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף במקרקעין. זכות זו הינה זכות מהותית, ונקבע בפסיקה, כי לבית המשפט אין כלל שיקול דעת בתביעה לפירוק שיתוף.
ברם, כלל זה צומצם בעניינו של נכס מקרקעין אשר השותפים בו הינם בני זוג, ולבית המשפט מסור שיקול דעת רחב יותר אם להיעתר או לסרב לתביעת בן הזוג העותר לפירוק השיתוף, שכן אין המדובר בשותפים הזרים זה לזה, אלא בבני זוג אשר חלים עליהם גם דיני המשפחה. הדבר מקבל משנה תוקף מקום שמדובר בדירת המגורים של הצדדים. שכן, במקרה כזה, ישנם אינטרסים נוספים שעל בית המשפט להתחשב בהם, בטרם יורה על פירוק השיתוף וזאת תוך התחשבות במכלול המחלוקות התלויות ועומדות בין בני הזוג הספציפי שבפניו, לרבות ההיבט הכלכלי; צרכי בני הזוג וצרכי הילדים לקורת גג; וההיבט של יישוב הסכסוך בין הצדדים.
מתי יורה בית המשפט על פירוק שיתוף בדירת מגורים? לבית המשפט לענייני משפחה מרווח של גמישות ושיקול דעת בבואו להכריע בדבר הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך בין הזוג שבפניו. במסגרת הגישה הכוללנית, כאשר מונחות בפני בית המשפט תובענות רכושיות בנוסף לתביעה לפירוק שיתוף, יכול בית המשפט לענייני משפחה, בנסיבות המתאימות, לעכב את ההוראה על פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג, מתוך מגמה להסדיר את מכלול ענייניהם של בני הזוג באופן כולל. שכן ישנו חשש, כי פירוק שיתוף בדירת המגורים קודם לבירור יתר העניינים הרכושיים עלול להוביל לקיפוח אחד מבני הזוג בחלקו בשאר הרכוש המשותף.
יחד עם זאת, במיוחד כאשר ההתדיינות בין בני הזוג עלולה להיות מורכבת וארוכה, יהיה מקום להורות על פירוק שיתוף באופן מהיר וזאת על מנת שלא להכביד על אחד הצדדים יתר על המידה. שכן, לפעמים יכול פירוק שיתוף מהיר יחסית בדירת המגורים להסיר אבן נגף מדרכם של הצדדים וכך יוכלו להתפנות להסדרת יתר העניינים הנתונים במחלוקת ביניהם.
לעיתים ניתן לאזן בין הזכויות כך שהדירה לא תימכר והיא תישאר לאחד מבני הזוג כנגד איזונה עם זכויות אחרות שיקבל בן הזוג השני לבעלותו.
שיקולים בטרם מתן צו לפירוק שיתוף- בטרם מתן צו לפירוק השיתוף בדירת המגורים של הזוג העומד בפניו, מביא בית המשפט בחשבון מספר שיקולים, תוך התייחסות פרטנית למקרה הספציפי שבפניו. בין מכלול השיקולים ששוקל בית המשפט יובאו להלן מספר דוגמאות:
מהי מורכבות הסכסוך בין הצדדים; האם צפויה התדיינות ארוכה בין הצדדים; הסדרת המדור לילדים הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם; האם חלקו של כל בן זוג בתמורה שתתקבל ממכירת דירת המגורים, תספיק לשם רכישת מדור או לשם הסדר מדור חלופי; כיצד ישפיע פירוק השיתוף על הסכסוך; האם לאחר עריכת האיזון הרכושי בין בני הזוג, יוכל אחד מן הצדדים לרכוש את זכויות בן הזוג השני בדירה, וכיוצ"ב שיקולים נוספים.
הבטחת מדורם של הילדים הקטינים- סעיף 40 א' לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969, וסעיף 6א לחוק יחסי ממון, שניהם מורים, כי ביצוע פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג יבוצע בכפוף להבטחת מדור חליפי לילדים הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם יחדיו. אלה הוראות חוק המאפשרות לבית המשפט להורות על פירוק השיתוף של דירת המגורים, אך הדבר מותנה במציאת הסדר מגורים אחר לילדים ולבן הזוג המחזיק בהם. אין המדובר בהכרח בעיכוב בהחלטה בדבר פירוק השיתוף, אלא בביצוע ההחלטה של מכירת הדירה בכפוף למציאת הסדר מגורים חליפי.
בהקשר זה, יש להעיר, כי טרם ראינו התייחסות בפסיקה לסוגיה זו מקום שמדובר במשמורת משותפת.
מדור ספציפי מהו? צו למדור ספציפי או ייחודי, הינו צו שניתן על ידי בית הדין הרבני, ואשר קובע, כי לאישה זכות מגורים ייחודית בדירת המגורים של הצדדים. בקשה למדור ספציפי ניתן לבקש הן במסגרת תביעה למזונות ומדור והן במסגרת תביעה לשלום בית. (בתי המשפט לענייני משפחה אינם נוהגים ליתן צווים למדור ספציפי).
צו למדור ספציפי ניתן על סמך זכות יסוד של האישה, בחיי הנישואין, למדור בדירה בה מתגוררים הצדדים, באשר האישה עולה עמו ואינה יורדת, ואין כל עילה להעבירה מהנווה היפה לנווה הרע.
הצו למדור ספציפי נרשם ביחס לזכויות הצד השני במקרקעין, בלשכת רישום המקרקעין.
המתח בין פירוק שיתוף ובין צו למדור ספציפי- כפי שהוסבר בפרק העוסק במרוץ הסמכויות, לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני סמכויות מקבילות לדון בעניינים הכרוכים בגירושי בני זוג. מרוץ סמכויות זה יוצר מתח כאשר מוגשת תביעה לפירוק השיתוף בדירת המגורים על ידי אחד מבני הזוג, ואילו בן הזוג השני מבקש צו למדור ספציפי באותה דירת מגורים.
בפסיקה נקבע, כי בשל העובדה שתביעה לפירוק שיתוף ובקשה לצו מדור ספציפי, אינם סעדים זהים, אזי הגשת הבקשה לבית הדין הרבני בעניין המדור אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בפירוק השיתוף וכך גם במקרה ההפוך. במקרה כזה, מחזיקות שתי הערכאות בסמכויות שוות מעמד, לאחת סמכות לדון בעניין המדור כעומד בפני עצמו, ולשנייה סמכות לדון בעניין המדור ככל הנוגע לפירוק השיתוף.
יחד עם זאת, עקרון כיבוד הערכאות ההדדי, מחייב, כי משניתנה החלטה בבית הדין הרבני בדבר מתן צו למדור ספציפי אשר נרשם בלשכת רישום המקרקעין, על בית המשפט הדן בעניין פירוק השיתוף להתחשב בהחלטה זו. לפיכך, נוצר מצב בו בית המשפט לענייני משפחה יכול ליתן החלטה עקרונית בדבר פירוק השיתוף, כאשר בשל עקרון כיבוד הערכאות לא ניתן יהיה לבצע את הפירוק כל עוד לא יבטל בית הדין הרבני את צו המדור הספציפי!!
ביצוע הפירוק בפועל- חוק בית המשפט לענייני משפחה קובע, כי הליכי ביצוע בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג יבוצעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, אלא אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. עוד קובע החוק, כי בית המשפט רשאי להורות על ביצוע ההליכים בדרך הנראית לו יעילה וצודקת יותר, בנסיבות העניין.
לשם ביצוע פירוק השיתוף בפועל, לרוב ממנה בית המשפט את באי כוח הצדדים ככונסי נכסים למכירת הדירה. המי��וי מתבצע על פי רוב לאחר מתן שהות לצדדים לנסות ולמכור את הנכס בעצמם. במרבית המקרים, כאשר הצדדים אינם מצליחים לשתף פעולה ביניהם לצורך ביצוע המכירה, נכנסים כונסי הנכסים לתפקידם והם אמונים כשליחי בית המשפט על מכירת דירת הצדדים, וביצוע כל הפעולות הנדרשות לשם כך – לרבות פנייה לשמאי, פרסום מודעות בעיתונות, קבלת הצעות מחיר בכתב מאת המעוניינים וביצוע התמחרות, עד לחתימה על הסכם המכר, קבלת התמורה והעברת הזכויות בנכס בפועל, הכל בפיקוח בית המשפט ומותנה בקבלת אישורו לביצוע המכר.
במקרים מסויימים, אם לבקשת מי מהצדדים ואם על פי שיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה, ממונה כונס נכסים חיצוני, שאינו מטעם מי מבני הזוג, כדי לייעל את הליכי המכירה.