מיהו ממזר?
על פי ההלכה היהודית, ממזר הוא אדם שנולד מיחסים אסורים המהווים עבירה על איסור עריות בין יהודים. כך לדוגמא, מי שנולד לאשת איש, כתוצאה מיחסים שקיימה עם גבר שאינו בעלה או מיחסים אסורים בין בני משפחה (כגון יחסי אישות בין אח ואחות יהודיים), ייחשב 'ממזר' על פי הדת היהודית. ממזר אינו יכול לשאת יהודיה כשרה (כנ"ל גם ממזרה), אלא רשאי לשאת רק ממזרה או גיורת .כמו כן, ילדיו של ממזר גם הם ייחשבו ממזרים וכך לאורך עשרה דורות. לא ניתן לבטל סטאטוס זה.
במקרה בו מוגשת תביעת אבהות בה הנתבע אינו בעלה של האם, וכאשר המדובר בקטין אשר יש חשש כי נולד עקב ניאוף, יבחן בית המשפט ראשית, מהי טובתו של הקטין והאם טובתו מחייבת, כי תתבצע בדיקת רקמות לבירור זהותו של האב. יודגש, כי טובת הקטין הינה ראשונה במעלה וכי בית המשפט כ"אבי הקטינים" אמון על דאגה לשלומם הפיזי והנפשי של הקטינים. ככלל בית המשפט לא ייתן צו לבדיקת רקמות מקום שטובת הקטין עלולה להיפגע. בית המשפט ייעתר למתן צו לבדיקת רקמות במקרים בהם שוכנע, כי טובתו של הקטין, כי ידע מיהו אביו גוברת על הסיכון שיוכרז כממזר. במקרים חריגים אלו, שוקל בית המשפט בין היתר את העובדה, שלפי ההלכה בדין העברי אין להזדקק לבדיקת רקמות על מנת להוכיח ממזרות וכי בדיקה כזו אינה תקפה כראיה בבית הדין הרבני.
הוכחת ממזרות בבית הדין הרבני– בדין העברי קיימת חזקה לפיה "רוב בעילות אחר הבעל". כלומר, ילדים שנולדו לאישה נשואה יראו בהם ילדיו של בעלה. בתי הדין הרבניים יימנעו בדרך כלל מלהכריז על קטין כממזר, שאז הוא אסור לבוא בקהל ישראל, דהיינו חל עליו איסור להינשא עם בן/ בת ישראל כשרים, אלא רק עם ממזר או עם גר.