מזונות ילדים

בטרם נסביר את מהותה של חובת תשלום המזונות, על מי היא מוטלת ומכח מה, ברצוננו ליידע אותך כי פסיקת המזונות נעשית תוך בחינה של כל מקרה לגופו ונסיבותיו הספציפיות, כגון: מספר הילדים במשפחה שעניינה נדון; גילאי הילדים; צרכיהם של הילדים (האם ישנם צרכים מיוחדים) וכיוצ"ב. בנוסף, נבחנת יכולתו הכלכלית של האב, אשר אינה נמדדת רק על פי שכרו כי אם גם על בסיס רכושו ופוטנציאל ההשתכרות שלו.

עוד יוער, כי בהתאם לעקרון השיוויון בין המינים, המוחל כיום גם בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה בעניין מזונות קטינים, ולדיני היושר של המשפט העברי, הרי שהמגמה היום בפסיקת המזונות הינה עריכת איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות (לרבות הכנסות האישה) תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות. זאת, בניגוד לגישה השלטת בעבר, שבה הושם דגש, כמעט אך ורק, על יכולתו הכלכלית של האב.

העובדה שקיים שיקול דעת שיפוטי בפסיקת מזונות הילדים, המושתת על פרמטרים שונים, שכל אחד מהשופטים מייחס להם משקל שונה, וכן התמורות שחלו בפסיקת מזונות ילדים באחרונה, בפסיקתם של חלק מהשופטים, כל אלה מבהירים לנו, כי למעשה לא ניתן היום לנקוב בסכום מזונות כתחזית ודאית.

צרכים הכרחיים וצרכים מדין צדקה – צרכים הכרחיים הינם הצרכים הבסיסיים והמינימליים ביותר, אשר קיומו הממשי של הקטין תלוי בהם. המגמה  הרווחת בפסיקה מבחינה בין צרכים הכרחיים לצרכים שמעבר לכך (שהם מדין צדקה), תוך צמצום רכיבי הצריכה ההכרחיים עד למינימום והפניית יתר רכיבי הצריכה לעבר דיני הצדקה המטילים את החובה לסיפוקם על האב והאם באופן יחסי להכנסותיהם. יודגש, כי הקביעה אילו רכיבי צריכה יש לשייך למעגל של צרכים הכרחיים ואילו רכיבי צריכה יש לנייד למעגל של דיני צדקה, נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט היושב בדין ובהתאם לנסיבות המקרה הספציפי המובא בפניו (יודגש, כי מזון, ביגוד, דיור וכיוצ"ב ייחשבו בכל מקרה כצרכים הכרחיים).
יוער, כי המגמה בפסיקה כיום, הינה לאזן בחלוקת הנטל של דמי המזונות באופן כזה שמהכנסותיו של האב  מופחת הסכום שחויב לשלם במסגרת חובתו האבסולוטית לשאת במזונות ההכרחיים, כאשר את יתרת הכנסותיו של האב מאזנים אל מול הכנסותיה של האם לצורך חלוקת הנטל- באופן יחסי- בסיפוק המזונות שמעבר למזונות ההכרחיים.

כיצד נקבעים הצרכים ההכרחיים?– קביעת הצרכים הכרחיים תיעשה בשני שלבים: בשלב הראשון– צרכיו הכלליים של הקטין המשותפים לכלל הקטינים, אשר אין צורך בראיות מפורטות כדי להוכיחם. שיעור הצרכים הללו הוגדר בפסיקת בית המשפט המחוזי כעומד על סך של כ- 1,300 ₪, לא כולל חיוב במדור והוצאות המדור וללא הוצאות חינוך (גן ילדים, מעון וכיוצ"ב) ובריאות.
בשלב השני– ייבחנו צרכיו הספציפיים של הקטין והוצאותיו המיוחדות כגון: טיפול פסיכולוגי, טיפול בלקויות למידה או לקויות אחרות, צורך באבחונים וכיוצ"ב צרכים המיוחדים לאותו קטין.

ניתן לסכם ולומר, כי צרכים של מזון, ביגוד, הנעלה, מדור, הוצאות בית והוצאות רפואיות הינם בגדר צרכים הכרחיים לקיום הקטין.
מנגד, הוצאות בגין חופשה, בילויים, צעצועים, דמי כיס, חוגים וכיוצא בזה, אינן בגדר צרכים הכרחיים לקיומו של הקטין.

מדור– ההוצאות בגין מדור (שכר דירה) והחזקתו הינן בגדר צרכים הכרחיים ולכן יחולו על האב. שיעור החיוב משתנה על פי מספר הילדים. נפסק, כי בגין קטין אחד חיוב האב הינו בשיעור של 33% משכר דירה של דירה דומה ברמתה הכללית לדירת המגורים הקודמת, כשייתכן ותובא בחשבון העובדה כי עקב המשבר פחת מספר הדיירים ולפיכך יילקח בחשבון שכר דירה עבור דירה קטנה יותר. בגין שני קטינים נפסק מדור בשיעור של 40% ובעבור שלושה קטינים עומד חיוב האב בהשתתפותו במדור בשיעור של 50%. יצויין, כי החיוב בגין המדור והחזקתו הינו בנוסף למזונות ההכרחיים.
הפסיקה הקנתה לבתי המשפט שיקול דעת רחב גם באשר לשיעור פסיקת המדור, על פי הנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
ההלכה בנוגע לתשלומי משכנתא קובעת, כי תשלומי המשכנתא הינם בגדר חיוב הוני החל במערכת היחסים הממונית שבין הבעל לאישה, ואינם בגדר מזונות. יחד עם זאת, המשך תשלום המשכנתא הוא אמצעי להבטחת המדור, ובית המשפט רשאי לכלול נתון זה בין חישוביו לצורך קביעת המזונות, ולחייב את האב לשאת בהחזר החודשי של המשכנתא במסגרת חיובו לשאת במדור הקטינים, במידה וגובה ההחזר החודשי משקף עלות של שכר דירה  ראוי. .

דמי טיפול– דמי טיפול מהווים חלק ממזונותיו של הקטין, והם כלולים בחובתו של האב לזון את ילדיו. דמי הטיפול משתנים בהתאם לגיל הילדים. ככל שהילד צעיר יותר בגיל, הזמן הנדרש לטיפול בו רב יותר, לכן בפסיקת בתי המשפט נהוג לקבוע את החיוב בדמי טיפול באופן מדורג. דמי הטיפול נפסקים לאם המשמורנית, גם אם האם מעסיקה מטפלת בשכר לטיפול בקטין.
יוער, כי אישה המקבלת דמי מזונות (עבורה) מבעלה, אינה זכאית לדמי טיפול, כיוון שהטיפול בילדים נחשב כ"מעשה ידיה" של האישה (ר' הרחבה בפרק העוסק במזונות אישה).

מזונות זמניים– ברוב רובם של תיקי המזונות, מתעורר הצורך בפסיקת מזונות זמניים. ניתן להגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים כבר עם הגשת כתב התביעה.
בבואו להחליט בעניין המזונות הזמניים, אין בית המשפט דן בניתוח מקיף של הראיות ואינו נכנס ל"עובי הקורה". בית המשפט מאזן בין האינטרס של התובעים (הקטינים) לקבלת סעד זמני מיידי לבין הפגיעה האפשרית בנתבע (האב).

מטרת המזונות הזמניים היא שמירה על המצב הקיים כפי שהיה עובר לפתיחה בהליכים המשפטיים, שלא ישונה על ידי האב באופן חד צדדי עד לפסיקת המזונות הקבועים. דהיינו, דמי המזונות ייפסקו באופן כזה שיהיה בהם לשמר את רמת החיים של המשפחה ערב הסכסוך.

עקרון השוויון בפסיקת מזונות-בבוא בית המשפט לפסוק את מזונות הקטינים, מתחשב בית המשפט בהכנסת המשפחה מכל המקורות תוך איזון ביניהם. בית המשפט מאזן בין הסכום שנותר בידי האב לאחר תשלום המזונות ובין הסכום שנותר בידי האם. עקרון זה בפסיקת המזונות מבוסס על דיני היושר שבמשפט העברי, ככלי לתיקון עיוותים במקרים בהם דיני המזונות לא נותנים מענה ראוי. העיקרון הנ"ל מבוסס גם על צמצום המזונות ההכרחיים עד למינימום, כך שיתר הסכום לו נזקק הקטין ייחשב כמזונות מדין צדקה, בהם יחויבו שני ההורים ביחס פרופורציונאלי להכנסותיהם.

יודגש, כי בהנחלת עקרון זה ופסיקה על פיו, בית המשפט אינו פוטר את האב מהצרכים ההכרחיים, אלא מצמצם את היקפם עד למינימום בהתחשב בנתונים הכלכליים ובהכנסות של שני ההורים.

הפחתה/ הגדלה של מזונות הילדים– פסק דין למזונות ניתן לשינוי כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות, בהתחשב במצב השורר היום, לעומת הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן פסק הדין המהווה את נקודת המוצא לבחינת השינוי. אין מדובר בשינוי של מה בכך, ולא כל שינוי בנסיבות משליך אוטומטית על סכום המזונות. בית המשפט הדן בתביעה החדשה יבחן ויקבע, האם חל שינוי בנסיבות, מהו שינוי הנסיבות והאם יש בשינוי הנסיבות כדי להצדיק שינוי בסכום המזונות שנקבע בעבר.

בפסיקה נקבע, כי סכום מזונות שנקבע בהסכמה, אין לשנותו על נקלה אלא רק "במקרים בולטים". שינוי נסיבות מהותי לצורך שינוי בחיוב המזונות, הינו שינוי אשר לא נצפה מראש ושלא הייתה אפשרות לצפותו מראש בעת גיבוש ההסכמות.

כך לדוגמא, נקבע, כי הולדת ילד נוסף מאישה אחרת מהווה עקרונית שינוי נסיבות מהותי, לצורך דיון בסוגיית המזונות, ברם- עדיין אין בכך עובדה שבגללה כשלעצמה- יופחתו המזונות, אלא יש לבחון נסיבה חדשה זו על רקע כל השינויים האחרים שחלו, כמו למשל שינויים בהכנסה. רק אם צירוף הנסיבות יהווה שינוי מהותי היורד לשורש העניין, אזי תהא עילה לשינוי המזונות.
תביעה למזונות קטין כאשר קיים הסכם גירושין –  ההלכה היא, כי כאשר הייתה התדיינות בין הוריו של הקטין בנוגע למזונותיו, כאשר הקטין לא היה צד להליך ועניינו לא נדון לגופו של עניין, אזי דרכו של הקטין פתוחה להגיש תביעת מזונות חדשה עבורו, ללא צורך בהוכחת שינוי נסיבות. המבחן הוא מהותי – וכאשר קיימות אינדיקציות לכך שבהסכם בין ההורים בו הוסדרו מזונות הקטינים, נשקלה גם טובת הקטינים, הרי שההסכם מחייב את הקטינים לכל דבר ועניין, ולשם שינויו יהא על הקטין  להראות, כי חל שינוי נסיבות מהותי.
במרבית המקרים, הסכם בו הובטחו היטב צרכיהם של הקטינים יסווג כהסכם שאין להתערב בו. מנגד, תתאפשר תביעה עצמאית של הקטין, כאשר מההסכם עולה, כי האם "קנתה" למעשה את חירותה על חשבונם של הקטינים בדמותם של דמי מזונות דלים ומצומקים…

מזונות מגיל 18 ועד לסיום שירות החובה בצה"ל– החיוב במזונות אינו נובע מן הדין האישי, אלא מכוח סעיפים 4-5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט- 1959. בית המשפט העליון נתן לסעיפים אלו פרשנות רחבה, וקבע, כי קיימת חזקה לפיה גם בתקופת שירות החובה בצה"ל עדיין מתקיימת תלות מסויימת של הילדים בהורים, ולפיכך, גם בבגיר המשרת בצה"ל מתקיימים התנאים של "נצרך" בהתאם למשפט העברי.
הנוהג המקובל הוא, כי דמי המזונות המשולמים על ידי האב פוחתים לכדי שליש מדמי המזונות עבור הקטין.

גביית מזונות באמצעות לשכת ההוצאה לפועל– ככל פסק דין אחר, גם פסק דין למזונות ניתן לגבות באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. ברם, בשל ייחודו של פסק דין הקובע חיוב במזונות, ישנן מספר הקלות הנהוגות בגביית חוב מזונות באמצעות לשכת ההוצאה לפועל לעומת גביית חוב רגיל. שכן, מחייתם של הזוכים בפסק הדין, הקטינים, תלוייה בביצועו של פסק הדין בפועל.

בניגוד לפרוצדורה של גביית חוב רגיל- מאחר ובקביעת גובה החיוב במזונות הובאה בחשבון הכנסתו של החייב במזונות, רכושו והאמצעים העומדים לרשותו- לא תתקיים לחייב במזונות חקירת יכולת בפני ראש ההוצאה לפועל במסגרת הליכי הגבייה, לרבות בהפעלת הליכי מאסר, שכן יכולתו כבר נקבעה בפסק הדין למזונות.

בנוסף, אין שכרו של החייב במזונות מוגן מפני עיקול, וזאת במובחן מגביית חוב רגיל, המוגבל על פי חוק הגנת השכר. דוגמא נוספת: צו עיכוב יציאה מן הארץ בגין חוב מזונות ניתן עד לתום החיוב. כמו כן, בדרך כלל, חייב במזונות לא יוכרז כמוגבל באמצעים לצורך פריסת חוב המזונות.