האם הוגשו נגדך תביעת אבהות ותביעת מזונות?

להלן מספר הנחיות כלליות לפעולה במצב בו הוגשו נגדך תביעת אבהות ותביעת מזונות:

ראשית פנה לעורך דין המתמחה בדיני משפחה על מנת לקבל ייעוץ הסבר מקיף ומעמיק  בעניינך, שכן לשאלה משפטית זו השלכות מרחיקות לכת.

בדיקת אבהות ניתן לבצע רק על פי צו של בית המשפט, שכן זו אינה בדיקה של מה  בכך, ובכוחה של בדיקה זו לחרוץ גורלות. בהתאם להוראות חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3), התשס"ח -2008, ביהמ"ש יכול לכפות בדיקת אבהות בהתקיים שני תנאים מצטברים: ביהמ"ש שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי משפחה נטענים, וניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.

בדיקת אבהות היא בדיקה פשוטה הנעשית באמצעות לקיחת רקמות או דגימות רוק מחלל הפה של הגבר והקטין/ה. לאחר מכן נבדקת התאמה בין מספר רכיבים וביניהם סוגי הדם, סמנים גנטיים וסיווג רקמות. רמת הדיוק של הבדיקה היא 99.9% והיא קבילה בבית המשפט לעניין הכרעת האבהות. 

אם יוכח בפני בית המשפט, כי היתה  בינך ובין האם מערכת יחסים רומנטית וכאשר מכלול נסיבות מצביעות כי אתה אבי הקטין/ה, אזי סירובך לעבור את בדיקת הרקמות ישמש, לרוב, כאמצעי לחיזוק קביעת האבהות, ובית המשפט לא יהסס להכריז על אבהותך גם ללא ביצוע בדיקת רקמות. 

טובת הילד משמש כעקרון על במערכת המשפט בישראל. התפיסה הבסיסית היא, כי על פי רוב, טובת הקטין, שיכיר את אביו ושאביו יכיר בו ויזון אותו.

במקרה בו קיים חשש לממזרות (ילד שנולד לאישה נשואה מבן זוג שאינו בעלה) –בדרך כלל בתי המשפט לא יאשרו בדיקת אבהות וזאת מחשש כי הילד יסווג כממזר, עניין בעל השלכות מהותיות על חייו של הילד לדורותיו (ר' בפרק העוסק בממזרות).

החלטה המכירה באבהות, תגרור בדרך כלל חיוב במזונות הקטין/ה (בעניין זה ר' גם בפרק העוסק במזונות ילדים).