גט לחומרא
ישנם מקרים בהם ההלכה בדין העברי דורשת מתוך זהירות גט לחומרא. כאשר בני זוג חיו חיי אישות ומשפחה במשך תקופה ארוכה, אזי יכולה האישה להיחשב על פי דיני ההלכה כספק נשואה. אם אישה כזו תיפרד מן הגבר עמו היא חיה ותרצה להינשא לאחר, בית הדין הרבני יחייב אותה בגט לחומרא, שכן על אף שהצדדים לא היו נשואים זה לזה ולא ראו עצמם ככאלה, עדיין יכולה ההלכה לראות בהם ספק נשואים, זהו גט הניתן ליתר ביטחון ועל מנת להסיר כל ספק בדבר הפרידה. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר לבני הזוג נולדו ילדים משותפים מהקשר הזוגי.
יש לציין כי גם בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, בעת פרידה יחייב אותם בית הדין בגט לחומרא.
יודגש, כי גם במקרה בו יחייב בית הדין הרבני את הצדדים בגט לחומרא, עדיין לא תהא האישה זכאית לזכויות הנובעות מקשר הנישואין, כגון הזכות למזונות המגיעים לאישה נשואה מכוח הדין האישי.
בניגוד לגט רגיל, בקשה לגט לחומרא אינה מצריכה בקשה ליישוב סכסוך.
עוד הבדל בין גט לחומרא לגט רגיל הוא כי אם אחד מבני הזוג יסרב לתת את הגט, בית הדין הרבני לא ירבה בדיונים אלא יחייב לתת את הגט.