דלג לתוכן
law firm office
court courtyard
lawyer nava

הסכמים

משרדנו שם דגש על עריכת הסכמים המותאמים לכל לקוח אישית. אין הסכם הדומה לגמרי למשנהו, כפי שאין משפחה זהה למשפחה אחרת. כל משפחה, כל זוג, הינם עולם ומלואו, ועל ההסכם הנדרש עבור כל אחד ואחד מהם להתאים כמו "כפפה ליד" תוך חתירה מתמדת למציאת פתרונות ייחודיים ואפילו יצירתיים.

במהלך העבודה על ההסכם מתקיים שיתוף פעולה תמידי ומירבי עם הלקוח ואינטראקציה עם הלקוח עד לשביעות רצון מלאה. הלקוח זוכה לייעוץ ולליווי המשפטי הצמוד מאת צוות המשרד, החל בגיבוש הראשוני ובמתווה של עקרונות ההסכם, דרך החתימה על ההסכם ועד לאישורו בפני הערכאה המוסמכת (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני) וקבלת תוקף של פסק דין להסכם.


החוק- חוק יחסי ממון בין בני זוג אשר חל על בני זוג שנישאו החל מ- 1/1/74, מחיל בין הצדדים מערכת יחסים רכושית של איזון משאבים כאשר השיתוף בנכסים בפועל דחוי למועד פקיעת הנישואין. דהיינו, השיתוף בזכויות בין הצדדים הינו אובליגטורי בלבד, כאשר מועד חלוקת הזכויות בפועל הינו, עם גירושי הצדדים או עם מות אחד מהם, שאז בוחנים את שמצוי בידי כל אחד מבני הזוג ומאזנים.

הסכם ממון- הסכם ממון הינו הסכם הצופה פני עתיד ומגמתו להסדיר את יחסי הרכוש בין בני הזוג. הוראות חוק יחסי ממון יחולו על בני זוג כאמור לעיל, זולת אם התנו עליהן בהסכם שנערך ביניהם- הסכם זה צריך שייערך בכתב ויאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי. הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת על ידי נוטריון או רושם הנישואין.
 
בני זוג המבקשים לסטות מהוראות איזון המשאבים הנזכרות בחוק יחסי ממון צריך שיעשו זאת בדרך הקבועה בחוק. יחד עם זאת, חוק יחסי ממון מפרט נכסים שונים אשר לא יאוזנו בין בני זוג. כך, גורע החוק מהסדר האיזון נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם. הסכמה זו להחרגת נכס מהסדר איזון המשאבים, אין צורך שתאושר על ידי ערכאה שיפוטית בדרך שנקבעה לאישורו של הסכם ממון בחוק יחסי ממון.

אישור ההסכם- ייחודו של הסכם הממון, נובע מן הדרישה המיוחדת, שעניינה הליך משפטי, במסגרתו בית המשפט אמור לבחון לא רק את זהות המתקשר ורצונו החופשי, אלא לוודא כי כל אחד מבני הזוג הבין את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו. דהיינו, על בית המשפט להסביר לצדדים את תוכנו של ההסכם, לברר את יסוד הרצון החופשי של כל אחד מן הצדדים ולהשתכנע כי אכן הצדדים הבינו את תוכנו של ההסכם ואת התוצאות הנובעות מן ההסכם. כפועל יוצא מכך, הסכם ממון שאושר הינו בעל מעמד מיוחד.

בהתאם לחוק בית המשפט לענייני משפחה, הוקנתה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ליתן תוקף של פסק דין להסכם, אף אם לא קדמה לו תובענה תלויה ועומדת. מדובר בסמכות מיוחדת אשר אינה מוקנית לבית משפט אחר.

הסכם שלא אושר- הסכם שנערך בין בני זוג ולא הוגש לאישורה של ערכאה כלשהי, אין הוא בבחינת "הסכם ממון", כמשמעותו בחוק יחסי ממון. ועל יחסי הממון שבין אותם צדדים יחול הסדר איזון המשאבים המפורט בחוק. ברם, במסגרת הסדר זה, לאותו הסכם לא מאושר עשוי להינתן משקל ראייתי לגבי כוונתם של הצדדים באשר ליחסי הממון  ביניהם.

שינוי הסכם- בהתאם לחוק יחסי ממון, הסכם ממון שאושר על ידי ערכאה מוסמכת וקיבל תוקף של פסק דין הינו הסכם תקף. לפיכך, כל שינוי בהסכם חייב להיעשות באישור הערכאה שנתנה לו תוקף.

הסכם לחיים משותפים- ראה גם ידועים בציבור. 
סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לאשר הסכם בין בני זוג ידועים בציבור וליתן לו תוקף של פסק דין, מבלי שקיים סכסוך ומבלי שתלויה ועומדת תובענה בין הצדדים, מקורה בסעיף 3 (ג) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה.

הסכם גירושין- הסכם הגירושין בין בני זוג מהווה למעשה הסדר מוסכם וכולל המביא לידי ביטוי את הסכמות הצדדים בנושאים השנויים במחלוקת ביניהם.
בהסכם גירושין יבואו לידי ביטוי מכלול העניינים הן במישור מזונות הילדים - לרבות גובה דמי המזונות ואופן ודרכי התשלום; הוצאות נוספות של הילדים אם ישנן ואופן הנשיאה בהן, הן במישור החזקת הילדים - לרבות בידי מי תהא החזקת הילדים?; מהם הסדרי הראייה שייקבעו?; זרם החינוך וכיוצ"ב, (ר' גם בפרק העוסק במזונות ובפרק העוסק במשמורת) והן במישור יחסי הממון והרכוש שבין בני הזוג (לרבות חלוקת הרכוש ואופן פירוק השיתוף בו לרבות בבית המגורים ובתכולה שבו; איזון בין כספים ומשאבים שנצברו על ידי כל אחד מבני הזוג; חלוקת זכויות סוציאליות; רכוש עסקי וכיוצא בזה זכויות שנצברו על ידי הצדדים במהלך שנות הנישואין, ר' גם בפרק עוסק ברכוש).

הסכם גירושין מקבל תוקף עם אישורו בבית המשפט לענייני משפחה (ראה המוסבר לעיל), כאשר ההתניות הממוניות שבו יאושרו על פי חוק יחסי ממון בין זוג, תשל"ג- 1973, ויינתן לו תוקף של פסק דין (למעט סעיפים הנוגעים לסידור הגט בין הצדדים, שהם בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני), בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962, החוק לתיקון 
דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט- 1959, וחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995.

תחומי עיסוק

צרו קשר

מלאו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם