דלג לתוכן
law firm office
court courtyard
lawyer nava

פסק דינו של ביהמ"ש העליון מיולי 2017 בעניין מזונות ילדים

לאחרונה ניתן פסק דין ע"י בית המשפט העליון המעורר הדים רבים (בע"מ 919/15, 1709/15 פלוני נ' פלונית ואח', מיום 19.7.17), שכן פסק דין זה קובע שינוי גדול בעניין מזונות של ילדים בגילאי 6-15.

עד למתן פסק הדין, אב היה חייב בצרכיו ההכרחיים של ילדו מגיל 6 ועד גיל 15 כאשר בצרכיו החורגים מהצרכים הבסיסיים, חלקו ההורים עפ"י דין צדקה ובהתאם להכנסתם הפנויה בין השאר. ברם, במקרה של משמורת משותפת, הובעו בבית המשפט מס' גישות בדבר היקף ההפחתה של חיוב האב.

לפי פסק הדין, בגילאי 15-6, חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם (בכל צרכיהם, הן ההכרחיים והן החורגים) מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר מעבודה, בהתחשב בחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.

במקרה טיפוסי של משמורת פיזית משותפת (כלומר במצב שבו ילד שוהה בביתו של כל אחד מההורים פרקי זמן זהים או כמעט זהים), אזי שכל הורה יישא בעין בהוצאות הקיום השוטפות. בנוסף, ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות אלא "צרכים אחרים" (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד). ברגיל, יהיה זה ככל הנראה מנגנון של "הורה מרכז" שיקבל לידיו תשלום חלקו של ההורה השני מההוצאות הללו (החלק היחסי ייקבע על פי הפרשי ההשתכרות). כמו-כן, ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר השתכרותם ובהתאם למנגנון שייקבע ע"י בית המשפט לענייני משפחה. כמו-כן, כל הורה יישא בעצמו בהוצאות המדור של הילדים.

פסק הדין יצר קשר הדוק בין פסיקת המזונות והיקפה לבין סוג המשמורת בפועל. כמו כן, לפי פסק הדין, אין די בכותרת "משמורת משותפת" ובית המשפט יבחן מהי המשמורת הפיזית בפועל.

בית המשפט לענייני משפחה וע"י בית המשפט המחוזי, קבעו בשורה של פסקי דין, כי פסק הדין הנ"ל חולל שינוי ממשי ומהותי בפסיקת מזונות הילדים בישראל ויישמו את עקרונות פסק הדין בהתאם לפרמטרים השונים שנקבעו בו.

לאחר פסק הדין, בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע פסק ביום 24.7.17 כי משמורת משותפת אינה יכולה לשמש כעילה לשחרור האב מחובתו לזון את ילדיו. עוד נקבע כי יש למצות את מלוא האפשרויות לחיוב האב במזונות, ורק אם אינו אמיד – יש להטיל חיוב זה על קרובים אחרים. בית הדין הרבני התייחס בפסק דינו לפסק הדין של בית המשפט העליון כ"עיוות" שהחליף "עיוות" אחר שנוצר על ידי בית המשפט ולפיו חויב האב במזונות גבוהים. בית הדין הרבני סובר כי אין ללכת לפי פסק הדין של בית המשפט העליון ויש ללכת לפי דרכו של בית הדין: חיוב מזונות ילדים יוטל על האב בלבד, אך בית הדין לא יחייב אותו יותר מיכולתו, ידאג להתיר לו די למחייתו, יימנע משימוש גורף במושג "יכולת השתכרות" ויימנע מלחייבו במקרים של ספק.

לסיכום, עדיין קיימת אי בהירות ותוצאת החיוב במזונות תלויה בין השאר בערכאה המשפטית שתדון בעניין ויש לפנות לייעוץ משפטי לצורך כך.

תחומי עיסוק

צרו קשר

מלאו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם